כבוד האדם, בין היתר
ציטוט מתוך פסק-דין של בית המשפט העליון
ערעור אזרחי מס' 5942/92 (10.8.94)
לפני הנשיא מ' שמגר והשופטים ד' לוין, ת' אור
ב.
| (1) |
ההגנה על כבוד האדם היא זכות יסוד. הזכות קיימת כחלק מהותי מתפיסות היסוד האנושיות והחברתיות, ועל-כן נקבע לה מקום בהוראות חוקתיות,
כביטוי לערכי המדינה והחברה (841 ד).
|
| (2) |
הזכות היא חלק מן המשפט הפוזיטיבי. התגבשותה לא הייתה מותנית בחקיקתו של חוק יסוד, המבטיח הגנתה ושמירת קיומה. חוק-יסוד:
כבוד האדם וחירותו אינו יוצר את זכות היסוד מעיקרה, אלא מגבש אותה בהוראה סטטוטורית, מגדיר אותה וקובע הסדרים שנועדו להגן עליה (841 ה).
|
| (3) |
ההכרה בזכות היסוד והאמצעים הדרושים להבטיח את הגשמתה משתרעים אל מעבר לנוסחאות החוקתיות הקובעות את דרכי שריונה של
הזכות והמקנות לזכות היסוד, מן הבחינה המשפטית, מעמד-על מוגן ונעלה (841 ו-ז).
|
| (4) |
ההגנה החוקתית על זכות היסוד שומרת על קיומה מול חקיקה המבקשת לצמצמה שאינה עונה לכללים המסייגים שהותוו בחוק היסוד ומול הפרתה
על-ידי רשות מרשויות השלטון. אולם ההגדרה החוקתית אינה מבטיחה, כשלעצמה, את כיבוד הכל-כוללת של זכות היסוד, בכל הנסיבות, הלכה למעשה (841 ו-842א).
|
| (5) |
הבנתה וקידומה של זכות היסוד של כבוד האדם כערך בין ערכי היסוד של השיטה המשפטית והחברתית הם עיקר הראוי להצבה במרכז מעייניו
של בית המשפט, גם כאשר אינה מתעוררת השאלה של סתירה בין זכויות היסוד לבין חיקוק כלשהו (842א).
|
| (6) |
ביצועה של הזכות - לרבות העמקתה, השרשתה והרחבתה - חייב למצוא ביטויו בכל רובדי החיים ובכל ההקשרים והנסיבות המדיניים, החברתיים
והאנושיים, אשר בהם על הזכות למצוא את ביטוייה המוחשיים (842 א - ב).
|
| (7) |
כבוד האדם לא יובטח על-ידי הדיבור עליו אלא על-ידי מתן ביטוי ממשי ומוחשי לשמירה עליו. בכך תפקיד חשוב לבתי המשפט החייבים לשקוד
בפסיקתם על ההגנה המעשית על כבוד האדם, על קיום השוויון שהוא מרכיב ממרכיבי כבוד האדם ועל ההגנה על אלה שאין בידיהם להגן על
כבודם ללא עזרת בית המשפט (842 ג - ד).
|
| (8) |
כבוד האדם משתקף, בין היתר, ביכולתו של יצור אנוש בתור שכזה לגבש את אישיותו באופן חופשי, כרצונו, לבטא את שאיפותיו ולבחור דרכים להגשמתן,
לבחור בחירותיו הרצוניות, לא להיות משועבד לכפייה שרירותיות, לזכות ליחס הוגן מצד כל רשות ומצד כל פרט אחר, להינות מן השוויון אשר בין בני אנוש,
לזכות לתשומת לב הראויה של החברה בה הוא חי, להשיג דעת או לסרב לדעת, כרצונו (842 ז).
|
(ושוב תודה למוישיק לרנר)
|
