חלק רביעי: דמוקרטיזציה של בית הספר

בפרק זה ננסה לענות על השאלה: איך לעשות מסגרות דמוקרטיות בבית הספר? כל מה שיאמר בפרק זה הוא בגדר הצעות. כמובן שיש דרכים נוספות ליישם את העקרונות שהצגנו בפרקים הקודמים. הפרק הזה מיועד עבור בתי ספר דמוקרטים חדשים ובתי ספר קיימים המעוניינים להכנס לתהליך של דמוקרטיזציה. בתי ספר שמעוניינים בתהליך דמוקרטיזציה יכולים לבחור לעצמם רק חלק מההצעות שאנו נציע בהמשך, הכל לפי רצונם ויכולתם. למשל, בית ספר יכול להתחיל את הדמוקרטיזציה שלו בהקמת רשות שופטת בלבד. בכל מקרה, כאשר בית ספר יבחר לעצמו את דרכו בדמוקרטיזציה הוא יצטרך לוותר על משהו קיים. אם בית ספר החליט להקים רשות שופטת אז הוא יצטרך בהדרגה לשלול מהמורים את הסמכות להעניש את תלמידיהם, ואם הוא בוחר להתחיל ברשות מבקרת אז אל לו להטיל צנזורה מכל סוג שהוא על עיתון בית הספר. בקיצור, תהליך של הענקת זכויות גורר תהליך מקביל של ויתור על סמכויות, ובית ספר שרוצה להעניק זכויות מסוימות חייב לשקול היטב אם הוא מוכן לוותר על הסמכויות המגבילות את אותן הזכויות. חוקה: ניסוח חוקה יכול להיות תהליך חשוב במיוחד עבור בתי ספר דמוקרטים חדשים. ההמלצה שלנו היא להעזר בניסוח החוקה באמנה בדבר זכויות הילד ובמגילת זכויות האדם (נספח א' וב'), וכן ב"מגילת החופש הגדולה של הילד" שחיבר קורצ'אק. קבוצה שמבקשת להקים בי"ס דמוקרטי יכולה לנסח חוקה כזאת, ולקבוע בה את עקרונות היסוד שלה. בפרק הקודם הבאנו מספר דוגמאות של נושאים שיכולים להכלל בחוקה של בית ספר דמוקרטי. העבודה המשותפת על ניסוח החוקה עשויה לעזור בבירור ופירוט הרעיונות המנחים של הקבוצה. לבתי ספר קיימים שמתחילים תהליך דמוקרטיזציה, ניסוח חוקה יכול להיות אחד השלבים הסופיים בתהליך. במקרה כזה ניסוח החוקה יהווה סיכום של תהליכים שכבר הסתיימו, והכרה תחוקתית לרשויות דמוקרטיות קיימות. אין בידנו דוגמאות של חוקת בית ספר דמוקרטי. קיימים נסיונות של ניסוח "אמנה בית סיפרית", אולם אלה בד"כ אינם עונים על הצרכים המיוחדים של בית ספר דמוקרטי. רשות מחוקקת: בבתי ספר שונים יש שמות שונים לרשות המחוקקת - "אספה כללית", "פרלמנט" או "כנס". אנו מציעים לקרוא לרשות המחוקקת פרלמנט. השמות האחרים פחות משרתים את רעיון הפרדת הרשויות. 1. מי הם חברי הפרלמנט? כל חברי הקהילה צריכים להיות מיוצגים בפרלמנט. בבתי ספר גדולים מאוד יהיה צורך לערוך בחירות לפרלמנט. במקרה כזה הפרלמנט יהיה מורכב מנציגים נבחרים, שייצגו קבוצות בתוך הקהילה, או נושאים מיוחדים שהם ינסו לקדם בפרלמנט. בבתי ספר שאינם גדולים מאוד הפרלמנט יכול להיות פתוח לכל חברי הקהילה: ילדים, צוות והורים. מהנסיון שלנו בחדרה ומנסיונם של אחרים אנו רואים שבד"כ רוב חברי הקהילה אינם מתעניינים בכל הנושאם שמובאים לדיון בפרלמנט. בד"כ יש קבוצה שבאה לרוב הדיונים, ויש אחרים שבאים רק כאשר עולה לדיון נושא שחשוב להם להיות מעורבים בדיון בו, ובקבלת ההחלטות אודותיו. 2. מי מנהל את הפרלמנט? בכל פרלמנט יש יו"ר שתפקידו לנהל אותו. היו"ר יכול להבחר בבחירות כלליות שנערכות בתחילת השנה (ראה להלן "בחירות כלליות"), והוא יכול להבחר בפרלמנט עצמו. היו"ר יכול להיות כל אחד מחברי הקהילה, כמובן שרצוי שיהיה לו נסיון בהשתתפות בפרלמנט, ומיומנות בניהול דיונים והצבעות. תקופת הכהונה של יו"ר הפרלמנט יכולה להשתנות מפרלמנט בודד ועד לקדנציה של חצי שנה או שנה שלמה. תפקידיו של יו"ר הפרלמנט הם לאסוף את ההצעות לדיון בנושאים שונים, להחליט על סדר הבאת הנושאים הללו לדיון בפני הפרלמנט, לנהל את הדיון בפרלמנט, ולנהל את ההצבעה על ההחלטות באותם נושאים. זהו תפקיד מורכב ורגיש, ולכן רצוי מאוד שלצידו של היו"ר תעבוד ועדת פרלמנט, שתעזור לו בקבלת ההחלטות ובביצוע. הועדה יכולה לקיים דיון על סדר הבאת הנושאים לפרלמנט, החלטה איזה נושאים יובאו ראשונים לדיון היא פעמים רבות בעלת חשיבות מכרעת. צריך שיקול דעת ורגישות רבה כדי להכריע איזה נושא חשוב יותר לכלל הקהילה, ואיזה נושא פחות דחוף. בעת ניהול הדיון בפרלמנט יכולים חברי הועדה לעזור בשמירה על השקט והסדר, בכמה בתי ספר דמוקרטים תפקיד זה נקרא "סדרן משמעת". סדרן המשמעת רשאי להזהיר חבר פרלמנט שמפריע לדיון, ואח"כ להוציאו מהדיון. חברי ועדת הפרלמנט יכולים לעזור בניהול הפרלמנט ע"י רישום סדר הנושאים שמובאים לדיון, רישום סדר הדוברים, וכן רישום ההצעות שעולות להצבעה בסיום הדיון. כאשר יו"ר הפרלמנט משוחרר מהאחריות על שמירת הסדר ועל הרישום, הוא יכול להתפנות להקשבה לדוברים השונים, ואז הוא יכול לנהל את הפרלמנט טוב יותר, הוא ידע מתי לזרז דובר שחוזר על עצמו, ולבקש ממנו לקצר, הוא ידע גם לערוך נכון את ההצבעה בסוף הדיון. תפקיד נוסף של ועדת הפרלמנט הוא פירסום ותיעוד. הפירסום כולל את נושאי הדיון לפני הפרלמנט, וכן את ההחלטות שהתקבלו אחרי ישיבת הפרלמנט. התיעוד הוא של ההחלטות בספר החוקים של בית הספר. 3. איך מתנהל פרלמנט? ישיבת פרלמנט נערכת אחת לשבוע, בשעות הפעילות של בית הספר. בזמן הפרלמנט אין פעילויות אחרות הקבועות במערכת השעות, ע"מ לאפשר לכל מי שרוצה, להשתתף בפרלמנט (פרלמנט שמורכב מנציגים נבחרים יכול להיות משובץ בצד פעילויות אחרות בבי"הס). בשבוע שלפני ישיבת הפרלמנט ועדת הפרלמנט מפרסמת בין חברי הקהילה את הנושאים שעומדים לעלות לדיון בישיבה הקרובה. ביום ובמועד הקבועים נאספים כל חברי הפרלמנט בחדר שמיועד לישיבות. היו"ר פותח את הישיבה, הוא מודיע מה הם הנושאים שידונו, ומה הזמן המוקצב לכל נושא. אז מכריז היו"ר על הנושא הראשון, ושואל מי מהנוכחים רוצה להשתתף בדיון, כל מי שמעוניין להשתתף נרשם ברשימת הדוברים, בד"כ האדם שהביא את הנושא בפני ועדת הפרלמנט יהיה הדובר הראשון. לאחר שמיעת הדוברים יכול היו"ר לערוך סבב נוסף של דוברים, אם הזמן שהוא הקציב לנושא מאפשר זאת. השלב הבא הוא שלב הצעת החלטות, כל מי שמעוניין להציע החלטה מעלה אותה, והצעתו נרשמת על לוח מיוחד, השלב האחרון הוא הצבעה, כל הצעה מועלת להצבעה, היו"ר קורא את ההחלטה, ושואל - מי בעד? ואח"כ - מי נגד? ההצעה שזכתה במירב הקולות היא ההצעה שמתקבלת, והיו"ר מכריז על הנושא הבא. בתום הישיבה ועדת הפרלמנט מפרסמת את ההחלטות שהתקבלו, ומתעדת אותן בספר החוקים של בית הספר. זהו תאור פורמלי של הדרך בה מתנהל הפרלמנט, אבל למעשה, הפרלמנט הוא בד"כ דרמטי מאוד. הדוברים מנסים לשכנע, ולהשפיע על השומעים, והם עושים זאת במיטב הרטוריקה שהם מצליחים לגייס. בין השומעים תמיד יש כאלו שאינם מסכימים, והם מנסים להפריע לדובר, אז מתערבים היו"ר או סדרני המשמעת. האוירה הולכת ונעשית מתוחה ככל שמתקרב מועד ההצבעה. לפעמים ההנושא שעל סדר היום נשכח, ורק היריבויות הבינאישיות, והיוקרה האישית משחקים בדרמה שמתחוללת. אבל בד"כ הדיונים מרתקים, והנסיון להשפיע על השומעים, ככל שיהיה דרמתי, הוא אמיתי וכן. 4. מבחר נושאים שעלו לדיון בפרלמנט של ביה"ס הדמוקרטי בחדרה. (מתוך קובץ שנערך ע"י ורדה יערי ונדפס בביה"ס בתחילת 5991) * מה צריך להיות גודלו של ביה"ס, מה מספר התלמידים האופטימלי? החוק של ביה"ס מאפשר 003 תלמידים, ויש כאלה שסבורים שזה יותר מדי, אחרים חושבים שאפשר לגדול מעבר לזה. * מה צריך להיות אופיו של ביה"ס - האם הילדים והמבוגרים בביה"ס יוצרים יחד קהילה שבה מתפתחת תרבות יחודית; או שמא ביה"ס צריך להיות מכשיר עבור היחיד להשגת מטרותיו? * איך מתמודדים עם המתח בין בדידות לבין להיות יחד בחיי בית הספר? האם צריך לעשות הכל כדי למנוע מהתלמידים בדידות, או אולי זו דרישה אבסורדית שהיחיד, החי בתנאי חופש, יהיה מוגן ונאהב כל העת. * מהן חובותיו של היחיד? האם ניתן בכלל לדרוש מחבר בקהילה של בית הספר, מעבר לשמירה על החוק, לעשות עבודות כמו נקיון, גינון, עבודת משרד וכו'? * טיבה של האינטראקציה בין מורים לתלמידים. הכלל המקובל בבית הספר הוא שהמורה קובע על פי טעמו את המסגרת של השעור, אולם לאחרונה הבחנו שיש מורים שבונים מסגרות המעודדות תלות, ואחרים יצרו מסגרות שמעודדות עצמאות אצל התלמיד. מעבר לכך יש תלמידים שדורשים ממוריהם שיעשו הכל ע"מ לעזור להם להתכונן לבחינות, אפילו אם זה ידרוש מהם להיות קשוחים ומחמירים. * מה מקומן של בחינות הבגרות בביה"ס? בד"כ התלמידים דורשים שלא לפגוע בתכנית הלימודים המכינה אותם לבחינות הבגרות, ואילו אנשי הצוות מעודדים את התלמידים לעשות דברים אחרים ולא להתמקד אך ורק בבחינות. * מה היחס כלפי אלימות ועברה על חוקי ביה"ס? האם הטיפול בעברינים צריך להיות תפקידה הבלעדי של ועדת משמעת, או שמא למבוגרים בביה"ס יש תפקיד גם בטיפול בעברינים? * תקשורת בקהילה דמוקרטית. הנושא של הקשר בין הורי התלמידים ובין הנעשה בביה"ס עלה בפרלמנט, והוחלט להקים ערוץ תקשורת שיעשה דרך כתבות טלויזיה, שיועתקו על גבי קלטות וידאו וישלחו למשפחות. * אופן קבלת ההחלטות בפרלמנט. הועלתה הצעה שנושאים שמועלים בישיבת פרלמנט אחת, ידונו בשנית בישיבת הפרלמנט הבאה. כך שתהיה אפשרות לאלה שלא היו נוכחים בפעם הראשונה להגיב, ולקחת חלק בהצבעה בפעם השניה. רשות שופטת: הרשות השופטת נקראת במקומות שונים: "בית משפט", "ועדת משמעת", או "אספה מיוחדת לעניינים אישיים". שוב ע"מ לחזק את עקרון הפרדת הרשויות אנו נשתמש ב"בית משפט" מכאן ואילך. 1. מה ההרכב של בית המשפט? בית המשפט מורכב ממספר אי זוגי של שופטים, הנבחרים מתוך חברי הקהילה. רצוי שיהיו בין השופטים אנשי צוות, אבל נער או נערה שיש להם נסיון כשופטים יכולים להיות במקום איש צוות. בד"כ בית המשפט צריך לטפל בתלונות רבות, ולכן צריך לקיים משפטים כל יום, או כמעט בכל יום. ההמלצה שלנו היא למנות מספר רב של שופטים, כך שהעומס יתחלק על מספר צוותים של שופטים. לשם דוגמא: אם כל יום מתקיימת ישיבה של בית המשפט, ובכל צוות יושבים שלושה שופטים, אפשר למנות שמונה עשר שופטים. ואז כל צוות של שלושה שופטים יושב יום אחד בשבוע. 2. איך פועל בית המשפט? כל מי שנפגע ע"י משהו אחר, או מישהו שהיה עד לעבירה על חוק מחוקי בית ספר רשאי להגיש תלונה לבית המשפט. התלונה נרשמת בטופס מיוחד ומוכנסת ל"תיבת תלונות" שממוקמת במקום מרכזי בבית הספר. צוות מיוחד פותח את תיבת התלונות בסיומו של כל יום ומוציא משם את טפסי התלונות. הטפסים מסודרים בקלסר מיחד, והתלונות נערכות בלוח ישיבות בית המשפט. השלב הבא הוא פירסום מועדי המשפטים בלוחות המודעות של בית הספר. במועד הנקוב צריכים להופיע התובע והנתבע בפני השופטים ואז מתחיל המשפט. התובע מסביר בתחילת המשפט את התלונה שלו, אחריו מסביר הנתבע את מה שקרה, אחר כך יכולים עדים של שני הצדדים לספר מה הם ראו או שמעו. השופטים שואלים לגבי דברים שלא היו ברורים מספיק. אחרי שהשופטים מרגישים שיש להם תמונה שלמה של הארוע, הם מבקשים מכולם לצאת, ואז הם מחליטים בינהם האם הנתבע אשם או לא אשם, ואם הוא אשם הם מחליטים על גזר דינו. במקרה שהנתבע לא מופיע למשפט, הוא ישפט שלא בפניו, לא תהיה לו הזדמנות להשמיע את הגירסה שלו, והוא עלול להמצא אשם גם אם הוא זכאי. במקרה שהתובע אינו מופיע למשפט התלונה מבוטלת. רשות מבצעת: הרשות המבצעת מורכבת מועדות שונות. בפרק הקודם הבאנו מספר דוגמאות לועדות כאלו. להלן מספר הצעות ורעיונות ליישום. 1. איך לערוך בחירות כלליות? כל חברי הועדות השונות של הרשות המבצעת, וכן חברי ועדת הפרלמנט, השופטים, ומבקר בית ספר נבחרים בתחילת השנה בבחירות כלליות. בתחילת השנה נשלחים טפסים מיוחדים אל בתי משפחות בית הספר, טפסים אלו כוללים הסבר מפורט על כל ועדה וכל תפקיד שאפשר להגיש מועמדות ולהבחר אליהם. כל אחד מחברי הקהילה מציין לאיזה תפקיד או ועדה הוא היה מעוניין להבחר. הטפסים נאספים ורשימת מועמדים מתפרסמת כשבועיים לפני מועד הבחירות. ביום הבחירות מוצבת קלפי במקום מרכזי בבית הספר וכל מי שרוצה לבחור ניגש לקלפי ומציין מי המועמדים שהוא מעדיף לתפקידים ולוועדות השונים. בתום הבחירות מונים את הקולות שקיבל כל מועמד, ומפרסמים את התוצאות. 2. האם צריך מנהל בבית ספר דמוקרטי? לאחר שנבחרו חברי הועדות השונות, כל ועדה בוחרת מתוכה יו"ר. יושבי הראש של כל הועדות הם חברי ההנהלה. בראש ההנהלה יושב מנהל בית הספר. מנהל בית ספר יכול להבחר מתוך חברי ההנהלה, אבל הוא יכול להבחר גם באופן ישיר בבחירות הכלליות. אין כל ספק שבית ספר דמוקרטי צריך מנהל שיעמוד בראשו, ולוא מהבחינה החוקית, המנהל הוא האחראי על בית הספר כלפי החוק. אלו שתמהים עבור מה צריך מנהל בבית ספר דמוקרטי, אינם מבינים את ההבדל בין דמוקרטיה לאנרכיה. בית ספר דמוקרטי אינו שונה מכל מערכת דמוקרטית אחרת, וכל מערכת דמוקרטית צריכה מנהל. ההבדל בין מנהל בית ספר רגיל לבין מנהל בית ספר דמוקרטי אינו רק באופן בו הם מתמנים לתפקיד, אלא בסמכויותיהם. בעוד שסמכויותיו של הראשון הן בלתי מוגבלות, הרי שסמכויותיו של השני הן מוגדרות, ומצומצמות. מנהל בית ספר דמוקרטי אחראי על הרשות המבצעת, ועל תפקודו התקין של בית הספר. הוא אינו יכול לקבל החלטות עקרוניות ללא אישורן המוקדם בפרלמנט, והחלטות הפרלמנט חלות גם עליו. אין לו סמכות להעניש, אלא אם הוא נבחר גם להיות שופט בבית המשפט, או בועדת עירעורים. הוא אינו שוכר ומפטר מורים, ואינו מקבל תלמידים חדשים, החלטות אלו מתקבלות בועדות השונות. 3. מה הקריטריונים לקבלת תלמידים לבית ספר דמוקרטי? כאשר אנו דנים בסוגיית קבלת תלמידים, אנו מניחים מראש שמדובר במצב בו חוקי משרד החינוך מאפשרים למשפחות בחירה של בית ספר - ורק במקומות בהם יש אזור רישום פתוח, וכמובן מצב בו יש יותר מועמדים ממקומות פנויים. בבית הספר הדמוקרטי בחדרה מתקיימים שני התנאים הללו, וכמעט כל שנה עולות מחדש השאלות מה הם הקריטריונים לקבלת תלמידים חדשים? איזה ילד מתאים ללמוד בבי"ס דמוקרטי? ואיזה ילד אינו מתאים? האם צריך לקבל ילדים עם בעיות אוביקטיביות? אין תשובה חד-משמעית לרוב השאלות הללו. בדומה לקריטריונים לקבלה למקומות אחרים, גם לבית ספר דמוקרטי אין קריטריונים לקבלה. כל הנושא של מיון וניפוי הוא נושא שנוי במחלוקת. הדרך הבדוקה היחידה למיין ילדים לבית הספר היא לקבל אותם, ואח"כ לראות אם הם מתאימים או לא. במשך שנות עבודתי בבתי ספר דמוקרטי למדתי שרוב הילדים מתאימים לבית ספר כזה. רוב הילדים מסתגלים במהירות לתנאים של חופש, על הטוב ועל הרע שבהם. הבעיה היא בד"כ עם ההורים. הורים רבים מתלהבים מאוד כשהם שומעים על הרעיונות של בית הספר הדמוקרטי, אולם כאשר הם מתנסים ביישום של הרעיונות האלה הם מתאכזבים. לפיכך תהליך הקבלה של משפחות חדשות לבית הספר כולל נסיון להבהיר להורים מה בדיוק מצפה להם, ואיך מתנהל בית הספר הלכה למעשה. יש משפחות שמנסות להתקבל לבית הספר לא בגלל שהם מעוניינים בבית ספר דמוקרטי, אלא מהסיבה הפשוטה שילדיהם אינם יכולים להסתדר בשום בית ספר אחר. גם במקרים אלו אין תשובה ברורה וחד-משמעית, לפעמים ילדים אינם מסתדרים בבית ספר רגיל בגלל שהמסגרת נוקשה מדי עבורם, והם צריכים שיניחו לנפשם. ילדים אלו יוכלו להסתדר מצוין בבית ספר דמוקרטי; אבל ילדים אחרים אינם מסתדרים בבית ספר רגיל בגלל שהם מלאים בכעס, או בפחד. מצוקתם אינה נגרמת ע"י המסגרת של בית הספר. ילדים אלו עלולים להמשיך לסבול גם בבית ספר דמוקרטי. 4. מה הקריטריונים לקבלת מורים לבית ספר דמוקרטי? הבעיה של קבלת מורים חופפת ברוב המובנים את הבעיה של קבלת תלמידים. גם פה אין קריטריונים ברורים, וגם פה הדרך הטובה ביותר לבדוק את התאמתו של מורה היא לקבלו לעבודה, ואז לראות אם הוא מסתדר או לא. כל המושגים ה"נעלים" כמו - אישיות כזו או אחרת, או רגישות, או אוטנטיות אינם ניתנים למדידה, או הערכה. היינו יכולים להמליץ על קריטריון אחד, וגם הוא אינו קריטריון בלעדי - שהמורה יהיה מומחה בתחום בו הוא רוצה לעסוק. אם יש אפשרות לבחור בין מורה לפיסיקה ובין פיסיקאי, היינו ממליצים לקחת את הפיסיקאי. יש מורים רבים שהם מומחים ללמד מקצועות שונים, או מומחים "להכין" נערים לבחינת בגרות במקצועות מסויימים. מורים אלו ברוב המקרים אינם אוהבים את התחום בו הם מומחים ללמד. לכן צריך לדעת לפחות לעשות את ההבחנה בין מורה ששוכרים ע"מ ללמד מקצוע מסויים לבגרות, לבין מורה שיכול לעסוק יחד עם ילדים ונערים בתחום מומחיותו. עבור מורים רבים העבודה בבתי ספר דמוקרטים מהווה אתגר להשתחרר מהעוצמה המופרזת שנתנת להם בבתי ספר רגילים, ואתגר נוסף הוא לקחת חלק פעיל בחיי קהילה חיה ותוססת.

snocI loohcS yb detaerc scihparG