בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש


הערכת תלמידים בבתי ספר דמוקרטיים ודומים
סיכום הרצאה של פרופ' מוי סלינס (21/12/04)

כאשר באים לבדוק הערכה של תלמידים, אפשר להסתכל על שני סוגי בעיות: בעיות אקדמיות - כפי שהן מיוצגות במבחנים רגילים - ובעיות אמיתיות, כפי שאנו נתקלים בהן בחיים. ההערכה בחינוך שבו התלמיד הוא במרכז צריכה להיות יותר דומה לבעיות "מהחיים" מאשר לבעיות אקדמיות.

דוגמא לבעיה אקדמית:
ג'יימי בן השלוש נוטה להתפרצויות זעם, בעיקר כאשר הוריו מסרבים לקנות לו ממתקים. האם, לפי תורתו של אדלר הוא:
  1. רואה בממתקים חיזוק אולטימטיבי?
  2. דורש תשומת לב?
  3. נמצא במאבק כוח עם ההורים?
  4. אף תשובה אינה נכונה
דוגמא לבעיה מהחיים:
מכתב למדור ייעוץ:
יועצת יקרה,
בני בן השלוש נוטה להתפרצויות זעם איומות. בחנות, בגן, בבית, וגרוע מכל - אצל סבא וסבתא. על כל מכשול הכי קטן הוא פורץ בבכי וצעקות, שובר חפצים ומרביץ.
בעלי ואני כבר לא יודעים מה לעשות.
אנא עזרי לנו,
אמא של ג'יימי

בעיות/הערכה אקדמית בעיות/הערכה "מהחיים"
בעיה מוגדרת היטב, הנתונים לפתרון נמצאים כולם בתוך השאלה הבעיות לא מוגדרות כלל. בד"כ אין לנו את כל הנתונים
הבעיה עצמאית מהקשר ההקשר קובע מאוד לגבי הפתרון
יש רק פתרון אחד נכון אין פתרון אחד נכון. לכל פתרון יש יתרונות וחסרונות. המטרה היא למצוא פתרון עם מקסימום יתרונות ומינימום חסרונות
זמן קבוע לפתרון (מבחן) נמשכות זמן ממושך ולא תמיד קבוע
אין גמישות בזמנים אפשר לבקש הארכה
מקורות מידע מוגבלים אפשר לשאול את מי שרוצים
דגש על זכרון דגש על מציאת מקסימום מקורות
דגש על עבודה עצמאית דגש על עבודת צוות

מה אפשר לבדוק בהערכה אמיתית:

1. כושר אנליטי יכולת לפרק את הבעיה לגורמים והיכולת לראות את הקשרים ביניהם
2. יצירתיות פתרון יצירתי
3. חשיבה ביקורתית יכולת לבקר דמויות סמכותיות כמו המורה, העיתון, ראש הממשלה. היכולת להגיד "אני לא מאמין" "זה לא נראה לי נכון"
4. יזמה האם אתה מחכה שיגידו לך מה לעשות או שאתה יוזם עשייה?נכונות לקחת סיכון
5. עבודת צוות
6. מנהיגות
7. אחריות
8. דמוקרטיה יכולת להגיע להחלטה משותפת באורח דמוקרטי (כך שכל אחד בקבוצה מרגיש שהקשיבו לדעתו והוא משוכנע או לפחות מקבל את הדעה המשותפת)
9. גיוון וסובלנות סובלנות לדעות ולאנשים שונים ממך
10. סקרנות רצון ללכת מעל ומעבר

אלו כשרונות שאפשר לטפח והרבה פעמים החינוך הפורמלי מדכא.

דוגמאות:
  1. כדי לקבל ציון גבוה במבחן כדאי לכתוב בדיוק מה שהמורה אמרה. זה מלמד את התלמיד לא ליזום אלא לשנן.
  2. מורה שיתן עבודה על המלחמה ותלמיד יבוא עם ציור בסדר גודל של ה"גרניקה" של פיקאסו. בחינוך הרגיל, במקרה הטוב יגידו "זה נחמד, אבל זה לא מה שרציתי".

איך מקדמים את הכישורים שמנינו למעלה ומטפחים הערכה עצמית?

1. פרוייקטים פורטפוליו של כל העבודות.
מאפשר לראות התקדמות
שיווקי - אפשר להראות להורים מתעניינים
מאפשר מעבר לבתי ספר אחרים והתקדמות למוסדות לימוד גבוהים
משפר דימוי עצמי
2. בחירה התלמידים יכולים לבחור מה שמתאים להם מבחינת מוטיבציה, כישרונות, תנאי חיים.
3. גמישות בזמן מאפשרת לקיחת סיכונים.
לא כל ניסוי מצליח, לא כל תזה היא נכונה.
כדי שילד יוכל להעז צריך שיהיה לו זמן לתקן ולנסות שוב.
4. אפשרות להציג את הידע שנרכש בדרכים שונות ציור, הצגה, שיר, צילום, מצגת שקופיות ואפילו חיבור כתוב
5. עידוד מחויבות גם מי שבחר קורס בטעות צריך להמשיך עד סוף הקורס - גם בחיים כשאנחנו בוחרים גרוע אנחנו הרבה פעמים תקועים עם הבחירה שלנו לתקופת זמן (מי אמר גולני ?)
6. שיקוף איפה הכשלונות, איפה ההצלחות, מה יכולנו לעשות כדי להצליח יותר?