התקבל כתגובה למכתב ששלחנו. תוכן המכתב באחריות הכותב בלבד.



30 ספטמבר, 2001
ז' תשרי, תשס"ב
סמ: 24.125
לכבוד
גב' שרה טל
גב' רונית סנה
באמצעות פקס: 5350703-03

ג.נ.מ.,

זאת לאשר בתודה קבלת מכתבכן מיום 25/09/01.
אני מעריך את האיכפתיות שלכן, כמו את רצונכן בחינוך דמוקרטי יותר, טוב יותר, רגיש יותר ואנושי יותר לילדיכם, כשמוקד העשייה הוא הילד כאדם.

מובן כי אנו מזדהים עם כל הורה, מחנך, ילד, או קבוצה, ששמים לנגד עיניהם את זכויות הילד וכבודו כאדם, כגישה מנחה בעשייה החינוכית.

אנו נהיה האחרונים לטעון, כי מערכת החינוך מתפקדת כראוי ומתחשבת בצרכי הילדים בכלל ושל אלה שיש להם צרכים מיוחדים, בפרט ובמיוחד.

אנו מטפלים מדי שנה באלפי פניות שעניינן זכויות ילדים במערכת החינוך, במגוון רב של נושאים.

אנו נאבקים על מנת שילדים יזכו ליחס הוגן ולכבוד, במסגרת מערכת החינוך ובמקביל פועלים גם במישור המקרו, כדי להבטיח מערכת חינוך מוצלחת יותר (פחות תלמידים בכיתה, ללא תשלומי הורים, בתנאים פיסיים הולמים, עם מורים מוצלחים יותר, איכותיים יותר ורגישים יותר, ועוד).

מטבע הדברים, מובן שלעיתים אנו מצליחים במאבקים שלנו (פרטניים או כלליים) ולפעמים אנו נכשלים, אך בכל מקרה איננו מתייאשים.

אנו סבורים כי את הפגמים במערכת יש לתקן (ואפשר לתקן), אך אין להרוס את המערכת או לבטלה.

במערכת החינוך הקיימת, יש לא מעט חיוב ואסור בשום פנים ואופן להפריט אותה, או להפקיר אותה לאופנות או שיגיונות ה"שוק החופשי", על מגרעותיו הרבים מספור.

לצערנו הרב, יש בשנים האחרונות תהליך, שאנו רואים אותו כמסוכן ושלילי ביותר.

הורים מודאגים ובעלי יכולת (לא רק כספית) הרוצים בכנות בטובת ילדיהם, ואשר החליטו כי אין ברצונם או ביכולתם או במוכנותם, להתגייס לתקן את הראוי לתיקון בתוך המערכת, חיפשו דרכים להקמת מערכת חלופית - טובה יותר, איכותית יותר, גמישה יותר, צפופה פחות, נוקשה פחות, מוגבלת פחות בנהלים וכמובן סלקטיבית מאד - במישרין, או בדרכים עקיפות מתוחכמות.
מובן שעבור אותם ילדים נעשה הכל טוב יותר, אך יש כאן ראיה צרה של טובת הפרט, הבאה על חשבון טובת הכלל.

זכותם של ההורים לראות את טובתם ואת טובת ילדיהם, תחילה ואולי אף בלבדית, אך לגורמים ציבוריים יש חובה לראות את המכלול וגם את טובתם של הילדים שאין להם הורים בעלי יכולת.

את טובתם של ילדי העניים והמובטלים והעולים והפחות מוכשרים, ותושבי הפריפריה ושכונות המצוקה. כל אלה יידחקו לשוליים ויינזקו באופן קשה, מהיווצרות שתי מערכות חינוך - מערכת ציבורית - עניה ובעלת מגבלות רבות ומערכת פרקטית, סלקטיבית, איכותית ומשוחררת ממגבלות.

ייתכן ומושגים "ארכאיים" כמו סולידריות, שיוויון, אינטגרציה, ערבות הדדית, טובת הכלל וכיו"ב, כבר אינן מטבע עובר לסוחר בעידן ההישגיות, החומרנות, האינדיוידואליזם, התחרות, ההפרטה והשוק החופשי, אך לטעמנו החברה הישראלית איננה יכולה להרשות לעצמה, מתכון בטוח שכזה להתאבדות חברתית.

אני מקווה שמשרד החינוך ימצא את הדרך המתאימה, שיהיה בה גם כדי לענות על הצרכים היחודיים של תלמידים הזקוקים למסגרות גמישות יותר, ובה בשעה יהיה בה גם כדי לעמוד באומץ, על משמר החינוך הציבורי, בטרם ישטוף אותנו גל של הפרטה, אליטיזם וייחודיות, שיפצלו את החינוך לשתי מערכות, פרטית וציבורית, על כל השלילה הנובעת מכך.

אגב, עצם קריאת שמו של בית ספר בכותרת של "בית ספר דמוקרטי", עדיין לא מחסנת אותו ממחדלים קשים בהתייחסות לילדים ולזכויותיהם, כפי שלצערי נאלצנו להתנסות יותר מפעם אחת בעקבות פניות של הורים וילדים, גם בבתי ספר אלה.

במקביל, אינני רואה סיבה ומניעה מדוע לא יתנהל בית ספר ממלכתי "רגיל" ברוח ערכי זכויות הילד וכבודו, תוך שיתוף מירבי של ההורים, הילדים והקהילה בפעילות בית הספר.
לא רק שהדבר אפשרי, הוא גם קורה במציאות לפחות בחלק מבתי הספר בארץ.

גם אם לדעתכם המקרה הפרטי שלכם שונה ומיוחד, אי אפשר ואסור לראות את הדברים בראייה צרה, מבלי לראות את המכלול על סכנותיו ומבלי לראות תהליכים דומים שהביאו להרס מערכות ציבוריות וממלכתיות, בתחומים שונים כמו בריאות, רווחה ועוד.

את המערכת הקיימת צריכים לשנות, לשפר ולבקר. כל קבוצת תלמידים, או הורים, שתירתם לכך, תמצא בנו שותפים למאבק. אך לא באמצעות שבירת הקיים או פיצולו, הפרטתו או היבדלות ממנו, בדרך שתהרוס מערכת ציבורית יקרה וחשובה, בין אם מתכוונים להרוס אותה ובין אם לא.


בכבוד רב,

ד"ר יצחק קדמן
מנכ"ל המועצה











Graphics created by School Icons