בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש

שאלות ותשובות

בית הספר כמוסד דמוקרטי

שאלה: מהו בית ספר דמוקרטי?

תשובה: בית ספר דמוקרטי מבוסס על שלושה ערכי יסוד:
1. שמירה על כבוד האדם, זכויותיו וחובותיו.
2. סיוע לתלמידים בזיהוי והגשמת מטרותיהם.
3. למידה פלורליסטית וקבלת האחר.
יישום ערכי היסוד מתבטא בכל פעולות בית הספר ולא בחלק מייצג.
הוא מתקיים בדרך של יצירת דיאלוג בין החברים השונים בקהילה.
דרכי היישום העיקריות של ערכי בית הספר:
1. קיום ארבע רשויות, בדומה למדינה דמוקרטית.
2. בחירת מקצועות הלימודים ואופן הלימוד.
3. חונכות.
הסבר נוסף (בפורמט Word)

שאלה: מהם העקרונות שעל פיהם פועל בית הספר?

תשובה: על קווי היסוד של בית הספר ניתן לקרוא פה.
העקרונות הבסיסיים מופיעים בחוקת בית הספר.
במשך הזמן הולך ונבנה עליהם ספר החוקים של בית הספר. חוקי בית הספר נקבעים על ידי הפרלמנט, שבו יש זכות הצבעה לכל חברי קהילת בית הספר.

שאלה: מהם המוסדות הדמוקרטיים בבית הספר?

תשובה: בבית הספר מתקיימות ארבע הרשויות המקובלות. בארבע הרשויות נוטלים חלק - הורים מורים וילדים .
הרשות המחוקקת - הפרלמנט: מליאה המורכבת מתלמידי בית הספר, הוריהם והמורים. במליאה זו ניתן להעלות נושאים לדיון ולהצבעה מכל תחומי פעילות בית הספר. קולותיהם של כל המשתתפים שווים.
הרשות המבצעת - ועדות בית הספר, המוציאות לפועל את החלטות הפרלמנט או פועלות על פי מנדט שניתן להן על ידי הפרלמנט. למשל, ועדת טיולים, ועדת כספים, ועדת אירועים. הועדות נקבעות בפרלמנט, ומתוך הצרכים של בית הספר.
הרשות השופטת - ועדות גישור וזכויות הפרט (משמעת) הן הגוף השופט/בורר בכל עניין משמעתי המתעורר בבית הספר. ועדות אלו דנות בעניינים המועלים על ידי תלמידים , מורים והורים. כל אחד מאלה עשוי למצוא עצמו מול ועדות אלו - כולם שווים בפני החוק.
הרשות המבקרת - ועדת ביקורת, שבסמכותה לבקר את כל הפעילויות המתקיימות במסגרת בית הספר.
חוקה - במהלך פעולתו התגבשה טיוטת חוקה לבית הספר, אשר מעגנת בה את קווי היסוד שלו. מרבית חלקי החוקה כבר אושרו ע"י הפרלמנט.

שאלה: האם הילדים בבית הספר הדמוקרטי יכולים לנהוג כרצונם? האם בית הספר מציב להם גבולות?

תשובה: בבתי הספר הדמוקרטיים נעשה שימוש בשורה ארוכה של חוקים וכללים. ההבדלים העיקריים מן הנהוג בבתי הספר הרגילים:
1. החוקים של בית הספר נקבעים ע"י הפרלמנט בו הילדים הם שותפים שווי זכויות (לכל חבר בקהילה קול שווה בהצבעות).
2. החוקים נקבעים מתוך אמונה בזכותו וביכולתו של הילד להשפיע ולעצב את חייו.
3. החוקים חלים גם על המבוגרים וגם על הילדים בבית הספר.
4. במקרה של עבירה על אחד מחוקי בית הספר ע"י חבר בקהילה (הורה, ילד או מורה) מתקיים הליך שיפוטי מול "ועדת זכויות הפרט", בה חברים מבוגרים וילדים. כך מתאפשר לכל חבר בקהילה לזכות בהליך הוגן מול גורם אובייקטיבי. אף אחד אינו נמצא מעל החוק.

שאלה: למה מדברים כל כך הרבה על זכויות הילדים ופחות על חובותיהם?

תשובה:במדינה דמוקרטית, מטרת החוק היא לא להגדיר מערכות יחסים ומחוייבויות בין אנשים אלא את המקומות בהם המדינה צריכה להתערב בכדי להשפיע על מערכות כאלו. בדרך כלל, כאשר יש אמצעי אחר, לא חקיקתי, להסדיר מערכת יחסים בין אנשים, החוק נמנע מלהתערב. זה נובע מעקרון יסוד בדמקרטיה: עקרון חופש הפרט, לפיו על השלטון להימנע מלהתערב בחיי הפרט, פרט למקרים בהם התערבות כזו הכרחית - משום שהתערבות לא הכרחית משמעותה פגיעה (לא הכרחית) בחופש של אנשים.

כאשר החוק מתערב, בדרך כלל התערבות זו היא לטובת החלש - זה שאין בידו את הכוח להבטיח את זכויותיו בדרך אחרת. כך לדוגמא החוק מתערב לטובת העובד השכיר ומגדיר שורה של זכויות הניתנות לעובדים, בעוד שבעניין החובות שיש לעובדים כלפי מעסיקם - החוק נמנע מלהתערב, וזאת משום שהכוח הוא בידי המעסיק, ולכן ישנם בידיו אמצעים אחרים להבטיח שהעובד יקיים את מחוייבותיו ללא צורך בהתערבות החוק.

כשמדובר בילדים, אי השוויון אפילו יותר בולט. לא רק שהמבוגרים גדולים יותר וחזקים יותר, הילדים גם תלויים בהם לחלוטין לקיומם. בידי המבוגרים הכח לקבוע עבור הילד לאיזה מוסד לימודי ללכת, מה הם הכללים באותו מוסד לימודי וכן הלאה. יש למבוגר אין ספור אמצעים לאכוף חובות שונות שעל הילד למלא.

לכן, עוד לפני ההתייחסות לחובות הילדים, יש מקום לקבוע את זכויותיהם, ובכך בעצם לשים סייג ליכולת המבוגר להשתמש בכוחות בכדי לכפות עליהם מחוייבויות שונות.
(ותודה לסלע על הניסוח)

שאלה: מה ההבדל בין "חינוך דמוקרטי" (שלנו) לבין "חינוך לדמוקרטיה"?

תשובה: אפשר לחנך לדמוקרטיה בין כותלי הכלא, תחת שלטון עריצים ובסביבה שאינה מכבדת אדם. זה יכול להיות אפילו חינוך יעיל מאד: האסירים בכלא מבינים היטב את משמעות החופש שנגזל מהם, הנתינים במשטר דיקטטורי יודעים להעריך את הזכות לבחור ולהיבחר, את חופש הדיבור, את הזכות לתנועה ועוד, האדם החי בסביבה שבזה לו כאדם יכול להבין את הצורך בכבוד לאדם. כל אלה יבינו היטב את המעלות של הדברים שנגזלו מהם ואם יחנכו אותם לדמוקרטיה הם יבינו מהי, אך זה איננו חינוך דמוקרטי.
חינוך דמוקרטי מיישם הלכה למעשה את הערכים בהם הוא דוגל, בכל פעולותיו, ולא רק בחלק מייצג.
חינוך דמוקרטי הו תפיסת חינוכית כוללת שמטרתה לאפשר ולתמוך בצמיחתו של אדם אפקטיבי בחברה דמוקרטית. אדם שמכיר את עצמו, על מעלותיו וחולשותיו, נטיותיו והתחומים שאינו נוטה אליהם, אדם שמפנים את גבולות החופש בחברה דמוקרטית ואת האחריות שהוא נוטל על מעשיו ואת האחריות שיש לו לקיום החברה הדמוקרטית.
חינוך לדמוקרטיה בא ללמד אדם מהי דמוקרטיה ולשכנעו לבחור בה כדרך הנכונה. חינוך דמוקרטי הוא מעגל רחב יותר העוסק באדם הרצוי, בתנאים ובדרכים בהן יכול אדם כזה להתפתח:
ההכרה בשונות כגורם המשותף לכולנו
זכויות אדם מלאות לכולם
שותפות ואחריות של קהילת בית הספר לשגשוג.
חיים דמוקרטיים
הנה לדוגמא הגדרה שהגדיר בוגר של בית הספר הדמוקרטי בחדרה את בית הספר:
מהו בית הספר הדמוקרטי ?
מפגש של מבוגרים וילדים שאינו אלים,
שיש בו חמלה ותשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש.
הפעלה של בית הספר בעזרת האנשים הנמצאים בו.

לעומת זאת חינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך הקונבנציונלית הוא פשוט סדרה של שיעורים, על פי רוב קצרה, המלמדת באופן תיאורטי איך צריכה לתפקד מדינה דמוקרטית ואת הקשיים והדילמות בישראל (זה נעשה בצורה עדינה).
(ותודה למוישיק לרנר על הניסוח)

שאלה: מה ההבדל בין "בית ספר דמוקרטי" (שלנו) לבין "בית ספר שעובר דמוקרטיזציה"?

תשובה: בקצרה - זה דומה להבדל בין "בית ספר לאמנויות" לבין בית ספר שיש בו שיעור אמנות.
בתי ספר המקיימים תהליך של "דמוקרטיזציה" נוטלים על עצמם בהדרגה עוד ועוד אלמנטים של החינוך הדמוקרטי (פרלמנט מוגבל, בחירת מספר מקצועות וכדומה), אך ללא התחייבות להפוך בסופו של דבר לבתי ספר דמוקרטיים.
זאת התקדמות מסוימת בכיוון הנכון. היא מאפשרת לתלמידים של בתי ספר אלו ליהנות מחלק ממטעמי החינוך הדמוקרטי, במינון ההולך וגדל. יש בכך יתרון מסוים, אך חשוב להבין שלא מדובר ב"חינוך דמוקרטי", אלא בטעימה ממנו. מדובר בתהליך איטי, ללא מחויבות להגיע באיזה שהוא שלב למודל של בית ספר דמוקרטי. ברוב המקרים, בתי ספר אלו אינם הופכים לדמוקרטיים.
בית ספר דמוקרטי מיישם את העקרונות הדמוקרטיים בכל פעולות בית הספר ולא בחלק מייצג. כאן יש אפשרות לתלמידים לקיים אורח חיים דמוקרטי בבית הספר וכך לזכות ביתרונותיו המלאים של החינוך הדמוקרטי.

שאלה: מה ההבדל בין "בית ספר דמוקרטי" לבין "בית ספר פתוח"?

תשובה: בית הספר הפתוח מוגדר כמקום בו הילדים יכולים לבחור כרצונם מה ללמוד וכמה ללמוד וזה הכל. בזה מסתיימת ההגדרה. יכול להיות בית ספר פתוח אקטיבי, בו המורים יעשו מאמץ להגיע אל התלמידים ויכול להיות שיהיה פסיבי. בכל מקרה, לא מוגדר השוויון האזרחי בין כל חברי הקהילה. יש בתי ספר (כמו מיתר) שבהם המורים מוגדרים כמנהיגים חינוכיים, ויש בתי ספר שאינם מגדירים דבר והיחסים בין המבוגר לילד נשארים היררכיים במידת כזו או אחרת.
בית ספר דמוקרטי מצטיין בעיקר בהגדרה שוויונית וברורה יותר של מערכת היחסים בין מבוגר לילד, ובחברה האזרחית השוויונית שמתנהלת בצורה דמוקרטית. היחסים בין המבוגר לילד הם הדבר החשוב יותר. המערכת הדמוקרטית היא ביטוי פורמלי של הערכים האלה. ללא ספק, המערכת הפורמלית נותנת משמעות מעשית וברורה לשוויון האזרחי, אבל מערכת היחסים בין המבוגר לילד היא סבוכה יותר ודורשת ממחנך דמוקרטי מאמץ גדול להיות גם אקטיבי (שפועל לעיצוב אדם אחר) וגם שומר על גבולות הפרט הצעיר שאתו הוא חי.
(ותודה למוישיק לרנר על הניסוח)

תכנון הלימודים

שאלה: מה היא מסגרת שעות הלימוד בבית הספר?

תשובה: בית הספר פועל חמישה ימים בשבוע:
א' ב' ג' ד' ה' - מהשעה 8:30 עד 13:30.
בית הספר פותח את שעריו בכל יום החל מהשעה 7:30 בנוכחות מורה תורן.
בימים א'-ה' מתקיים גם צהרון, עד לשעה 16:00.

שאלה: מי הם מורי בית הספר?

תשובה: מורי בית הספר מורכבים מקבוצת מחנכים, המוכנה להרתם למשימה של הפעלת בית הספר הדמוקרטי ועשיית טוב לילדינו. אלו אנשים המאמינים בעקרונות הגישה הדמוקרטית ובמערכת יחסים דיאלוגית - שוויונית במערכת הבית ספרית.
קבוצה זו נבחרת בקפידה. הקריטריונים לבחירתם נוגעים בראש ובראשונה באיכותם האישית, חינוכית ומקצועית.
בנוסף, מועברים בבית הספר קורסים וסדנאות בנושאים מגוונים על ידי מתנדבים (בעיקר הורים וסבים). גם תלמידים בבית הספר רשאים ללמד שיעורים חד פעמיים או קבועים

שאלה: מה תפקידו של החונך בבית הספר?

תשובה: החונכות היא אחד מעקרונות היסוד שלפיהם פועל בית הספר.
החונך פועל בשני מישורים:
1. חונך אישי לכ- 15 ילדים. במהלך השבוע נפגש החונך עם כל אחד מחניכיו, לפגישה קבועה במערכת, למשך כחצי שעה. החונך הוא הנושא באחריות כלפי הילד בכל תחומי פעילותו של הילד בבית הספר. הוא איש הקשר עם כל מורי הילד, עם הוריו. החונך או החונכת אמורים להיות האנשים הקרובים ביותר לילד בבית הספר. צורת הקשר עם החונך היא דיאלוג שבו לשני הצדדים זכויות שוות.
2. החונך משמש גם כחלק מצוות ההוראה המקצועי של בית הספר, ואחראי לתחום דעת אחד או יותר - על פי כישוריו.
שאלה: כיצד נקבעת תוכנית הלימודים של כל ילד?

תשובה: במהלך השבועות הראשונים בכל סמסטר, מתקיימת "מערכת טעימות". בזמן זה רשאים התלמידים להכנס לכל שעור שהם חפצים לשם הכרות עם מורה השיעור ותכניו. בתום זמן זה, בונה כל תלמיד מערכת , בשיתוף עם החונך.

שאלה: האם יש מקצועות אותם מחויב התלמיד ללמוד?

תשובה: בית הספר אינו מחייב את התלמיד ללמוד מקצוע כלשהו. המערכת של כל תלמיד נקבעת כהסכם אישי עם בית הספר והוריו (במידה והם מעוניינים להיות שותפים להחלטה).
מצד שני קיימת הבנה שישנם מקצועות שבית הספר מחוייב לקיים בהם קורסים ו/או מרכזים, על מנת שכל ילד יוכל לבחור בהם, במידה ויהיה מעוניין.

שאלה: מהו מרחב הבחירה של התלמידים?

תשובה: לכל קבוצת גילאים נקבעת מערכת לבחירה בכל סמסטר, המתארת את אפשרויות הבחירה בכל יחידת זמן לימוד. לאחר שלב ה"טעימות" בוחר כל תלמיד את המקצועות אותם ילמד במהלך הסמסטר ומתחייב לעמוד בדרישות שלהם. ככל שבית הספר גדל, מתרחב מגוון המקצועות והבחירה. בנוסף, נבחרות מתודות למידה הפותחות אפשרויות בחירה גם במסגרות השיעורים עצמם.
מידע נוסף לגבי מערכות השיעורים לבחירה עבור הסמסטר הנוכחי, ניתן למצוא פה.
בנוסף למקצועות המופיעים במערכת השעות, יכול כל תלמיד לעסוק בלימוד עצמאי של נושאים המעניינים אותו, תוך קבלת סיוע מצוות בית הספר.

שאלה: כיצד משתלבים ילדי הגן במסגרת זו?

תשובה: ילדי הגן מהוים חטיבה נפרדת. לבחירתם עומדות בכל יחידת זמן לימוד שתי אופציות: האחת - השתתפות בקורס, מרכז או פעילות של בית הספר; השניה - פעילות במרחב הפתוח של החטיבה - כמקובל בכל גן - פינות משחק, יצירה, ספריה וכ"ו - בליווי גננת וסייעת.

שאלה: ומה יקרה לאחר סיום כתה ט'? האם יצטרכו ילדינו לעבור למסגרת הרגילה?

תשובה: בית הספר שלנו מוגדר כ"צומח". פירוש הדבר שאמנם בשנה הראשונה כלל תלמידים עד כתה ז' בלבד, אך בכל שנה מתווספות כיתות, עד שלבסוף יכלול בית הספר את כל שנות הלימודים, עד כתה י"ב.

שאלה: מאין בא הידע הנדרש להקמת וקיום בית ספר דמוקרטי?

תשובה: הקמת בית הספר לוותה ע"י המכון לחינוך דמוקרטי, הפועל משנת 1987, בתחומים של ליווי והקמה של בתי ספר המעונינים לעסוק בחינוך דמוקרטי.
המכון מוכר כמרכז הכשרה והשתלמות של היחידה לחינוך לדמוקרטיה במשרד החינוך. במסגרת זאת פיתח השתלמויות לאנשי חינוך בתחום החינוך הדמוקרטי. בהשתלמויות אלו השתתפו חלק מאנשי צוות ההקמה של בית הספר. נערכה גם השתלמות מצומצמת להורים בנושא החינוך הדמוקרטי.
המכון עומד בראשה של רשת בתי הספר הדמוקרטיים בישראל ובתי ספר דמוקרטיים בהקמה.
היתרונות בהשתייכות לרשת זו:
בניית תוכניות לימודים משותפות.
שיתוף פעולה בארגון פרוייקטים.
פיתוח משאבים משותף.
תוכניות לפיתוח צוותים ומנהלים.
תוכניות השתלמות ייעודיות.
בתי הספר שברשת תומכים זה בזה ומשתפים מידע וידע ככל האפשר. אנו מקבלים לאורך כל הדרך עזרה, יעוץ ותמיכה ממנהלי, צוותי והורי בתי ספר דמוקרטיים אחרים בתחומי מודלים של בתי ספר, תהליכי הקמה (והביורוקרטיה הנלווית אליהם), מעמד חוקי, תוכניות לימודים ותכנים, תקצוב, כיוונים אידיאולוגיים אפשריים ועוד.
במסגרת זאת אנו אף מסייעים לקבוצות אחרות העוסקות בהקמת בתי ספר דמוקרטיים.

המסגרת הארגונית

שאלה: מה המעמד הארגוני של בית הספר?

תשובה: בית הספר הוקם, בשלב הראשוני, כבית ספר השייך לעמותת ההורים. בית הספר נמצא כרגע בהליכים לצורך קבלת הכרה כבית ספר "מוכר שאינו רשמי" ממשרד החינוך. תהליך קבלת האישור הינו תהליך ממושך ואנו בשאיפה לסיימו במהלך החודשים הקרובים.

שאלה: מהו בית ספר "מוכר שאינו רשמי"?

תשובה: המעמד החוקי של בית ספר כ"מוכר שאינו רשמי" הומצא בעצם כהליך ביורוקרטי בשביל החריגים, שנמצאים מחוץ לחינוך הממלכתי כמו למשל החרדים, הכנסיות הנוצריות והחינוך הערבי. במעמד זה מצאו את מקומם גם בתי ספר ייחודיים למיניהם, כמו בית הספר הריאלי, בית ספר "מיתר" בבית אורן ובית הספר הדמוקרטי "כנף".
בתחילה, לא הייתה המדינה מעונינת לתמוך בהם ולכן לא זכו כמעט בתקציבים.
לאט לאט, בעיקר בזכות מאבק החינוך העצמאי השתנה המצב, וכל בית ספר מקבל תקציב ספציפי.בדרך כלל מדובר בכ- 70%-60% מן התקציב לתלמיד בבית הספר הממלכתי, המוכר והרשמי.
משרד החינוך עובד מול בית הספר ויש לו גם פיקוח על בית הספר, אם כי בית הספר יכול לבחור באופן עצמאי את המורים והמנהל והוא גם זה שמשלם את משכורותיהם.
המסלול של בית ספר מוכר שאינו רשמי קיים בחוק, אך החוק מגדיר אותו באופן כזה שהענין נתון לשיקולו של השר. היום יש לכך כבר מספר תקדימים ובנוגע לבתי הספר הדמוקרטיים, בסופו של דבר משרד החינוך הלך תמיד עם רצון ההורים.
התהליך עצמו אורך כשנה-שנתיים. בתהליך קבלת האישורים יש פרדוקס מסוים: הגשת הבקשה דורשת מתן אישורים בנושאים שונים, ביניהם מבנה בית הספר וצוות בית הספר, כאשר לא ניתן לגייס אותם תקופה כה ארוכה לפני ההקמה עצמה. מתוך הבנת הנושא, משרד החינוך אינו סוגר את בית הספר במהלך הדיון בבקשה.
דוגמאות ותקדימים לבתי ספר כאלה:
בית הספר הדמוקרטי הפתוח ביפו - התחיל את פעולתו באופן זה. בתחילה התנגד משרד החינוך, אך העירייה פרגנה להם ולאחר שנתיים של מאבקים קיבלו אישור כבית ספר מוכר שאינו רשמי. עיריית תל אביב מעודדת הקמת בתי ספר ייחודיים ואכן יש בעיר מספר בתי ספר ידועים ומבוקשים כאלה. העירייה רצתה את בית הספר תחת חסותה וסייעה לו באישורו כ"מוכר ורשמי".
חשוב לציין שבמקרה זה העירייה לא הפריעה לפעולתו של בית הספר. היא אף נתנה להם מבנה, בהתחלה רעוע ובהמשך - טוב יותר. העירייה גם פעלה בעצמה להשגת האישור.
בי"ס הדמוקרטי "כנף" בגולן - גם בית ספר זה נהנה מפרגון של ראש המועצה האזורית גולן. בגלל בעיות מבנה, נמשך מאבקם לקבלת האישור כ-3 שנים.
בית הספר הדמוקרטי "לב השרון" - משרד החינוך אישר בתחילה את הקמת בית הספר, אך מיד עם תחילת שנת הלימודים הראשונה, הוציא לו צו סגירה. בית הספר הגיש ערר על החלטה זאת וזכה בו (את דו"ח ועדת הערר ניתן לקרוא פה).

שאלה: מהי עמדת משרד החינוך בנושא?

תשובה: לאחרונה חלה התקדמות מעניינת בנושא. משרד החינוך מינה ועדה בראשות הגב' גנית ויינשטיין, שתפקידה היה לבחון את נושא בתי הספר היחודיים ולמצוא דרכים לשילובם במערכת החינוך. מסקנות הועדה פורסמו בחודש מרץ 2002 (כתבה בנושא) וכללו הכרה בזכות קיומם של בתי הספר היחודיים. הועדה המליצה על שינויים מרחיקי לכת במערכת החינוך, שמטרתם לאפשר הצעת מגוון גדול יותר של מוסדות לימוד לתלמידים במדינת ישראל. דרך הישום שהוצעה על ידי הועדה, מבוססת על הקמת "מרחבי חינוך", שכל אחד מהם מכיל מספר בתי ספר בעלי אופי שונה. מסקנות הועדה אומצו על ידי שרת החינוך, הגב' לימור לבנת ומנכ"לית משרד החינוך, הגב' רונית תירוש. משרד החינוך אף הקים גוף שמטרתו לפעול ליישום מסקנות הועדה. אנו מקוים שזהו צעד ראשון בכיוון הרצוי.
את דו"ח הועדה המלא ניתן לקרוא באתר משרד החינוך.

שאלה: בעבר נטען כנגד בתי הספר הדמוקרטיים שהם בדלנים, מנוגדים לאינטגרציה, אליטיסטים, נועדו להפריט את מערכת החינוך ועוד. האם טיעונים אלו נכונים?

תשובה: לא!
בתי הספר הדמוקרטיים דוגלים בפלורליזם. זה אומר שהם פתוחים לכל האוכלוסיות. משרד החינוך מדבר בעיקר על אינטגרציה בין עניים לעשירים, שגם היא אינה מתקיימת בגלל מגבלת אזורי הרישום. בתי הספר הדמוקרטיים דוגלים בנוסף בשילוב תלמידים בעלי השתייכות חברתית ודתית שונה, יכולות לימודיות שונות (מלקויי למידה ועד למחוננים), גילאים שונים ועוד. בתי ספר אלו אף מלמדים את תלמידיהם לקבל את השונים מהם. בתי הספר הדמוקרטיים הם על אזוריים, במטרה למנוע את ההתבדלות הקיימת בבתי הספר הממלכתיים, המגבילים את אזורי הרישום.

קיראו על האינטגרציה בבית הספר שלנו

בתי הספר הדמוקרטיים מעוניינים להוות חלק אינטגרלי של מערכת החינוך. למרות הדרישה ההולכת וגוברת של קבוצות הורים רבות ברחבי הארץ למתן חינוך דמוקרטי לילדיהם, עדיין לא נותן המשרד מענה לצורך דחוף זה. הסיבה היחידה לכך שחלק מבתי הספר הדמוקרטי נאלצים לפעול בינתיים באופן פרטי היא שמשרד החינוך מסרב להכיר בהם.
כלומר: גישת משרד החינוך היא המובילה להפרטה!
פרטים נוספים אפשר למצוא במכתבנו למנכל"ית משרד החינוך


שאלה: האם בית הספר מיועד רק לשכבות כלכליות מבוססות?

תשובה: לא. מצבו הכלכלי של התלמיד אינו מהווה קריטריון וגם לא יהווה מחסום לקבלה לבית הספר. בית הספר הדמוקרטי הינו בית ספר המיועד לכלל האוכלוסיה כמו כל בית ספר ממלכתי אחר.
שכר הלימוד הגבוה הינו אילוץ כבד, מכיון שבית הספר אינו זוכה לתמיכה כספית משום גוף ממלכתי או מרשות מקומית.
מנגד נוצר אילוץ של חברי העמותה אשר דחית הפתיחה עד להשגת תרומות, עלולה היתה להפוך את כל המיזם ללא רלוונטי לילדיהם. בשל הרצון העז להתחיל במלאכה כבר בשנה"ל תשס"ב, הוחלט לפתוח את ביה"ס למרות האילוץ הכספי.
למרות שעול שכר הלימוד כבד על כולנו, אנו משתדלים למצוא דרכים לעמוד בו לטובת ילדינו. אנו עושים כל מאמץ להקטנת עלויות בית הספר, בעזרת פעילות התנדבותית של הורי וסבי התלמידים בהוראה, שיפוץ המבנה וביצוע שאר פעולות ההקמה באופן עצמאי (תמונות).
לאחר קבלת אישור משרד החינוך לבית הספר, תהליך שעלול להמשך כשנה, אנו מקווים לקבל תקציבים ממשרד החינוך, ככל בית ספר אחר.
ועוד: מקובל בבתי ספר דמוקרטיים, שאחוז קבוע מתקציב בית הספר מוקדש למילגות לימוד. לדוגמא: בבית הספר הדמוקרטי בכפר סבא נהנים כשליש מן התלמידים ממילגות לימוד חלקיות עד מלאות. כבר בשלב זה אנו מנסים לגייס תרומות שיופנו לטובת מילגות למשפחות המתקשות לשלם את שכר הלימוד.

שאלה: מהם מקורות המימון של בית הספר?

תשובה: בשלב זה, מקורות המימון הם כספי ההורים בלבד. אנו פועלים לגיוס תרומות, על מנת לאפשר לכל תלמיד מעוניין להצטרף לבית הספר. ברגע שנקבל הכרה ממשרד החינוך - אנו מצפים שתקצוב בית הספר יהיה כבכל בית ספר ממלכתי.

שאלה: אני מעוניינ/ת שילדי ילמד/ו בבית הספר הדמוקרטי, אך אינני יכול/ה לעמוד בהוצאות הגבוהות הנדרשות בשלב זה. מה אוכל לעשות?

תשובה: אנו מזמינים הורים הרוצים להצטרף לבית הספר ואינם יכולים לעמוד בכך כלכלית, לפנות אלינו ולברר אפשרויות לקבלת מלגה. אנו שואפים לכך שבית הספר יהיה פתוח לכל!
קיימות אפשרויות לקבלת הנחות / מילגות לפי קריטריונים שונים.
הזכאות לקבלת הנחה נקבעת על ידי ועדת ההנחות של בית הספר. זהות מקבלי ההנחות היא חסויה, מלבד במקרים של הנחות קבוצתיות (כמו הנחה לילד שני שלישי).
פנו אלינו לקבלת פרטים.

שאלה: מה מחויבות הרשות המקומית לקבל בחזרה למערכת הממלכתית תלמידים שיבחרו לעזוב את בית הספר?

תשובה: לרשות המקומית חובה לקבל אל בתי הספר שלה את ילדי הישוב. בכל שלב בו ילד יבחר לחזור למערכת - המערכת מחוייבת לקבלו.

מאגרים נוספים של שאלות בנושא החינוך הדמוקרטי

מגוון שאלות ותשובות בנושא חינוך דמוקרטי מאת יעקב הכט
ניתן למצוא באתר המכון לחינוך דמוקרטי

עוד שאלות ותשובות ניתן למצוא באתר של "קדם" - בית הספר הדמוקרטי בערד


אם ברצונכם לשאול שאלות נוספות, לחצו פה.








Graphics created by School Icons