בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש


25/1/02 - פרלמנט #14

יו"ר הישיבה: תמרה שיפרין
רשמת: לירז אולמר
סדר דוברים ונושאים: נעמה לביא
1. שיחה חופשית:
נועה שטיין:
1. לשלוח אוכל עם הילדים. הילדים כל הזמן מחפשים אוכל.
2. להגיע בזמן לביה"ס, בעיקר עם הגדולים. בשעה 08:30 מתחיל מפגש בוקר. אנחנו מאד מקפידים.
3. בשם הצוות: פותחים פעמיים בשבע וחצי. האם ביום שישי אפשר לפתוח בשמונה? יש לצוות המון ישיבות עד שעות מאוחרות.
שי שיפרין: להעלות כהצעה מסודרת לפרלמנט, כדי שלאנשים יהיה זמן להגיב.

2. הצעה: פעמון בבית הספר
הרבה ילדים מפסידים שעורים פשוט כי לא שמים לב שזמן השיעור הגיע.
מגיש: בעז כפיף.

בועז כפיף: אני לא יודע מתי יש שיעור ואז אני מפסיד ולא מצליח להיכנס לשיעורים. אני רוצה שיהיה פעמון בביה"ס.
יזהר הרדן: אפשר גם מוסיקה, או תוף. היית מוכן להיות זה שמודיע על השיעורים בתיפוף?
בועז כפיף: כן.
דורי חזן: אנחנו מבזבזים חצי מהשיעורים רק כדי להתווכח אם התחיל השיעור או לא. צריך שיהיה פעמון.
נועם כפיף: מוסיקה זה לא נראה לי, כי כשיתחילו השיעורים יתחילו לרקוד.
שי שיפרין: אולי כדאי להעביר את האחריות לילדים, שכל אחד יבוא עם שעון.
בועז כפיף: יש כאלה שאין להם שעון.
דורי חזן: זה סתם גורם לוויכוחים ולבלגן.
רונית סנה: פעמון יכול לעזור. כי יש כאן מגמה והווי של לא לעמוד בזמנים. גם המבוגרים לא עומדים בזמנים. אבל אולי משהו עם מוסיקה.
אראל כפיף: יש ילדים שלא יודעים לקרוא שעון. שהאחריות לתפעול הפעמון תהיה של הילדים. תורנות שכל יום ילד אחר אחראי על הצלצול.
יזהר הרדן: חשוב שיהיה סימן. גם מהניסיון של הצד השני, כמורה. זה לא נעים שכשמתחיל שיעור צריך לאסוף את הילדים. יש עכשיו פעמון שקוראים לו מיכל וקוראים לו שרה, ואז זה הופך להיות נדנוד לילדים. אני בעד שהסימן לא ייעשה לאף-אחד תחושות לא טובות. בעד ההצעה שזה יהיה באחריות הילדים לסמן.
דורי חזן: יש לנו הרבה בלגן בביה"ס וזה יעזור לעשות סדר וגם כל העניין שהילדים יעשו את זה זה לא נראה לי משנה.
דבי חזן: צריך איזשהו פסק זמן לפני תחילת השיעור כי מי שעמוק בתוך הבוץ או אחרי שיעור חופשי לוקח זמן להתארגן. אולי צלצול הכנה.
נועה שטיין: יש המון הורים שבאים במהלך היום ומעכבים אותנו . תגיעו בסוף היום אנחנו פנויות. מאד לא נעים לנו לקטוע שיחה באמצע.
רונית סנה: אין פעמון בשמונה וחצי ואז לא דחוף להגיע בשמונה וחצי וזה נגרר.
תמרה שיפרין: אני נגד.
הצבעה: סימן לתחילת השיעור. בעד:14 נגד: 4.
החלטה: בבית הספר יותקן פעמון, שייתן סימן לתחילת השיעור.

3. הצעה: ועדת ביקורת (הוגשה בתאריך: 19/11/2001)
לתאור מפורט, לחצו כאן.
מגישה: ועדת צוות

רונית סנה: הרכב הועדה: איתי, רון, יובל, ענבר, פרלה ואני. פנינו לכמה מקומות כדי לשאול מה עושה וועדת ביקורת. בחדרה הפנו אותנו לבחור שהיה מבקר ביה"ס לפני הרבה שנים. אח"כ פנינו לבי"ס בכפר סבא וגילינו ששם אין וועדת ביקורת. יש להם וועדת ביקורת של העמותה, שמבקרת את כל נושא הכספים בעמותה. זה מה שלמדנו מבתי-ספר אחרים.
מצאנו באינטרנט את חוק יסוד מבקר המדינה ושינינו אותו כך שיתאים לנו. את חוק מבקר המדינה לא קראנו כי הוא מאד ארוך.
מבקר המדינה עובד בשקט ופעם בכמה זמן מוציא דו"ח. אבל לא תמיד נעשה עם זה משהו. אין כלי שיוודא שאנשים באמת יגיבו.
הוועדה שאנחנו מציעים אין לה סמכויות אבל מי שהועדה מבקרת יהיה צריך להעביר תוך שבועיים תשובה והסבר לטענות נגדו. אם התשובה שלו לא נראית לנו, אנחנו יכולים לדווח לפרלמנט ולהגיד: אחנוי חושבים שצריך לעשות משהו אחר.
רון יהודה מקריא את סמכויות וועדת הביקורת.
נעמה לביא: אני לא מבינה. אם יש לי טענות בקשר לוועדת ביקורת וועדת ביקורת גם בודקת את הפרלמנט, אז מי מבקר את וועדת ביקורת?
יזהר הרדן: יש הבדל בין לבדוק לבין סמכות. וועדת ביקורת יכולה לבדוק, הפרלמנט יכול להגיד לוועדת ביקורת מקבלים או לא מקבלים.
נעמה לביא: כל יום עוברים ובודקים או כל ילד שבוועדת ביקורת.
רונית סנה: אנחנו עושים רשימה של דברים שאנחנו רוצים לבדוק וגם נקבל רשימות מאנשים, של נושאים שרוצים שהוועדה תחקור.
נעמה לביא: זה וועדת משמעת.
רונית סנה: לדוגמא: רצינו לבדוק את העניין של הפעמון ובסיום הבדיקה אולי היינו מחליטים להגיש הצעה שצריך פעמון - אבל כבר הקדימו אותנו.
יזהר הרדן: נעמה הקדימה אותי. את הסעיף השני של נעמה אני מציע להכניס להגדרות של הוועדה. מאיפה באים הנושאים של הוועדה. מבקר בד"כ אוהב לעשות תכנית עבודה שנתית. להוסיף משפט: שתהייה תכנית עבודה שנתית + נושאים שעולים ע"י כל אחד מחברי הקהילה. המסמך מאד יפה.
דורי חזן: לפי דעתי עד עכשו כל אחד היה מבקר ומביא את הדברים שהוא חושב לפרלמנט. לפי דעתי זה פעל טוב מאד וזה יכול להשאר כך. אחרת זה יוריד מהילדים את המוטיבציה לבקר בפרלמנט.
שי שיפרין: הוועדה מבקרת את כל קהילת ביה"ס והצוות חלק ממנה.
עמי אריכא: בעיני החשיבות של הוועדה זה לבדיקת תהליכים ארוכי-טווח. עקרונות ומטרות ביה"ס. למשל כמה ילדים משתתפים בפרלמנט.
הצבעה: בעד: 14 נגד: 1.
החלטה: אושרו סמכויות ועדת ביקורת.

4. הצעה: תיקון להצעת ועדת צוות
פירוט ההצעה: החלטה על אפשרות ערעור. יהיה ערעור ראשון לפני הוועדה וערעור שני בפני הפרלמנט.
דרור צבן: הערעור נעשה בפרלמנט, לשיקולו של המערער. אם בכל זאת המערער החליט לערער, כנראה שחשוב לו יותר לערער מאשר צנעת הפרט. יכול להיות שצריך לדרוש מספר מסוים של חתימות ע"מ שהנושא יעלה בפרלמנט. אם המערער, אחרי שערער בפני הוועדה, עדיין רוצה לערער, ההגיון אומר שכדאי שלא אדם אחד יחשוב אלא יהיו לפחות עוד 10 אנשים שחושבים כך. ואז זכות הציבור להיות מעורב גוברת על צנעת הפרט.
שי אולמר: מי שיש לו לערער על החלטה של צריך לערער בפניו ולא בפני מישהו אחר, כלומר, בפני הוועדה. אם הערעור לא התקבל בוועדה, אז מערערים בפרלמנט.
לירז אולמר: מתנגדת לערעור בפרלמנט, ולא רק בגלל צנעת הפרט. אם ניקח לדוגמא מקרה קיצוני כמו פיטורין, אז מעבר לצנעת הפרט, בגלל שהפרלמנט הוא גם של הילדים, אנחנו חושפים אותם להיות עדים לחילופי האשמות, וגם לכך שהם יגויסו ללובי של צד זה או אחר. אני הייתי בכ"ז מנסה לחשוב על פתרון אחר לערעור שני, ומכיוון שזה אמור להיות אירוע מאד נדיר, אולי צריך לחשוב על וועדת ערעורים עליונה של 2 או 3 בוררים שמוסכמים על שני הצדדים, אולי אפילו אנשים חיצונים שלא שייכים כלל לקהילת ביה"ס.
דורי חזן: צריך וועדת ערעורים שתהיה וועדת ערעורים גם לוועדת משמעת.
הצבעה: בעד: 12 נגד: 0.
החלטה: ניתן יהיה לערער על החלטות ועדת צוות. ערעור ראשון יתקיים בפני הוועדה וערעור שני בפני הפרלמנט.

5. ערעור על החלטה של הרכב וועדת צוות.
מגישה: שרה טל
שרה טל: רציתי להגיד שיש לי עניין מאד גדול להשתתף בוועדה הזו.
אני חושבת שצברתי הרבה ניסיון עוד מלפני הקמת ביה"ס ועד היום. אני גם מרגישה רגש אמהות לביה"ס ומאד מאד קשה לי להשלים עם זה שלא אשתתף בוועדת צוות. אני חושבת שזה שאני גם מורה וגם אמא בביה"ס זה על אחת כמה וכמה.
רונית סנה: פורמלית לא באמת החלטנו שאיש צוות שהוא גם הורה לא יוכל להשתתף בוועדה. אני חושבת שאם שרה לא תהייה בוועדת קבלת מורים זו תהיה החמצה גדולה. עבור כל שאר הוועדות החלטנו שמי שנרשם, יהיה חבר בוועדה. לוועדת צוות אמרנו שנבחר את החברים אחד אחד כדי שביה"ס יביע אמון באנשי הוועדה. היו לנו 5 הורים מועמדים ו-5 ילדים. מתוכם בחרנו 4 ו-4 (שרה הייתה מועמדת כאיש צוות, אבל הוחלט שמאנשי הצוות תהיה חברה רק מיכל). אני מציעה שנפתח את הוועדה כמו הוועדות האחרות ואז יהיו בה חברים 5 הורים (כולל שרה), 5 ילדים ומיכל.
שרה טל: כמובן שלא כל ה-10 יראיינו מועמדים. נתחלק לצוותים.
איתי כהן: (לשרה) את רוצה להצטרף לוועדה כהורה או כמורה?
שרה טל: לא אכפת לי התואר בביה"ס. יש לי רצון להשתתף, לתרום ולהשפיע.
איתי כהן: גם אני נגד בחירות לחברי וועדה. זה פועל טוב בשאר הוועדות, למה שזה לא יפעל טוב פה? אם יהיה ביקוש גדול של 20 ילדים, 20 הורים ו-20 מורים, אז אולי נשקול לעשות בחירות.
תמרה שיפרין: בסופו של דבר צריך להגיע להחלטה. ככל שהוועדה גדולה יותר זה נהיה בלתי אפשרי לכנס את כולם. לי נראה ש-9 חברים זה הגבול.
דרור צבן: לפי דעתי חשוב שיישמר העקרון שזה לא אנשי צוות. שרה יכולה ליהנות מההפקר. הוועדה לא הולכת להתכנס כ"כ הרבה פעמים כמו וועדת פרלמנט, לכן הבעיה של כינוס 8, 9 או 11 לא רלבנטי. מקסימום 2 לא יגיעו.
דבורה חזן: בחדרה מזמינים איש מקצוע שממש מתמחה ויש לו את הכלים לבחון. איך מוחלט מי ממש ישב לראיין כל-פעם מי קובע תקופת ניסיון.
שי אולמר: אסור לשכוח ששרה בכ"ז המייסדת והיוזמת של ביה"ס. למרות שהצעתי בפרלמנט שעבר (1, 4, 4) גברה ברוב גדול על הצעתו של דרור (1, 5, 5), אני מוחל על כבודי ומציע להצביע על ההצעה של דרור, ולהוסיף לוועדה את שרה ואת הילד החמישי שלא נבחר.
הצבעה: להגדיל את הוועדה למנהל/ת, 5 הורים ו-5 ילדים.
בעד: 14 נגד: 0.
החלטה: להגדיל את הרכב ועדת צוות למנהל/ת, 5 הורים ו-5 ילדים.

6. שינוי שם "וועדת גישור ושיפוט" ל"זכויות הפרט".
מגיש: שי אולמר
שי אולמר: וועדת משמעת זה השם בכל בתיה"ס הדמוקרטים. במקום להתעסק בחלקים מתוך מכלול תפקידים, תפקיד הוועדה להגן על זכויות הפרט בביה"ס, לאו דווקא לשפוט, לאו דווקא לגשר, כולל את הכל. זה רק תיקון של שם.
דורי חזן: יש דברים שאנחנו לא מטפלים בוועדת משמעת שקשורים לזכויות הפרט. אנחנו רק מטפלים בגישור ושיפוט וזה שם הוועדה הנוכחי.
פרלה יהודה: אני מציעה את השם וועדת בוררות.
שרה טל: השם וועדת משמעת ממש לא מתאים לביה"ס. הקונוטציה היא שהמורה כופה משמעת על התלמיד והתלמיד חסר משמעת. המילה זכויות האדם עושה לי קונוטציה של משהו שהוא הרבה יותר נכון. משמעת מדברים על אשמה ועונש. וועדת זכויות הפרט, מדגישה את הנקודה המאד חשובה זה בעצם בזה שאנחנו פולשים גבול, מציקים אנחנו מפרים זכות מאד בסיסית שלנו כאנשים בביה"ס. לא לחפש אשמים ולהעניש. רוצים לאפשר לעצמי ולאחר לחיות בשלום בסביבה מאפשרת.
שי שיפרין: שם ארוך הוא לא שם טוב. לכן אני מעדיף את השם וועדת משמעת.
לירז אולמר: אולי ראשי תיבות?
שי שיפרין: זה"פ
רונית סנה: זכויות האדם זה מאד נשגב ופלצני. וגם מבלבל ולא כ"כ ברור, במיוחד לילדים הקטנים. מאחר ואנחנו מיני מדינה דמוקרטית, צריכה להיות לנו רשות שופטת. לכן "שיפוט וגישור" הוא שם טוב יותר.
עמי אריכא: בוררות וגישור פישור זה טכניקות. אתם אלה ששופטים. זכויות הפרט זה לא קליט וקצר. זה"פ נראה לי.
דורי חזן: כל מה שאנחנו עושים זה גישור ושופטים אנשים. וחוץ מזה זה מאוחר מדי לשנות כי כל ילד כבר היה בוועדה הזו.
דבורה חזן: הרעיון של שי אולמר שומר על הרוחניות. וזה אחד העקרונות שלנו.
איתי כהן: לדעתי צריך לקרוא לוועדה גישור ופישור. או שנקרא לה א"ש (אין שם).
אדם היימן: אני לא מאמין כמה זמן אנחנו מבזבזים על שם של וועדה. מה זה בכלל משנה השם.
שי אולמר: יש דברים שלא חשובים לך, אבל חשובים לי.
הצבעה:
גישור ושיפוטבעד: 3
זכויות הפרטבעד: 6
אין שםבעד: 1
החלטה: שינוי שם הוועדה מ"גישור ושיפוט" ל"זכויות הפרט".










Graphics created by School Icons