בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש


4/10/02 - פרלמנט #36
יו"ר הישיבה: מוקי לנדמן

1. שיחה חופשית
עופר כהן:חייבים להדגיש בביה"ס שהדמוקרטיה היא דרך ולא ערך. לכן, יש לדאוג שהילדים יעמדו בהחלטות ולא רק שתתקבלנה החלטות. צריך להדגיש ענין האחריות, כדי שלא תהיה אנרכיה.
רפי אבירם:טבען של החלטות שהן מגבילות משהו. מטבע הדברים הסיכוי שירצו לקיימן לאורך זמן - קטן. לכן צריך גם להגדיר מה קורה כשלא מקיימים.
יהודית אברון:הכלי היחיד לאכיפה: ועדת זה"פ.
איתי כהן:מעיר שזו הפעם הראשונה שיש בפרלמנט יותר ילדים ממבוגרים.
עמי אריכא:אין סנקציה קבועה מראש. הייתי שמח אילו היתה לכל החלטה.
רפי אבירם:למשל, לענין ההחלטה בדבר אמצעי הבטיחות לרכיבה על אופניים, סקייטבורד וכו': מצפה שיאמר בהחלטה שמי שפעמיים מפר זאת - לא ירכב שבוע, לדוגמה.
הלל הירש:עדיף שלכל עבירה שאינה אלימות - יהיה עונש ברור וקבוע. כי עד שתובעים - שוכחים. צריך להיות עונש אוטומטי.
רפי אבירם:לא נוסעים באור אדום, כי יודעים שמקבלים ניקוד. כנראה שועדת זה"פ לא עומדת בקצב ההתרחשויות.
נעמי זיו: מציעה שכל החוקים יופיעו על לוח המודעות. הדמוקרטיה היא כלי ולא ערך. צריך לגבש את הערכים שלנו, הגדרת "עשרת הדברות".
איתי כהן:לגבי העונשים וענישה מיידית: כל עבירה היא עבירה ומי שצריך לטפל זו ועדת זה"פ ורק היא.

2. פינת האמנות

ההצעה

בחירת ועדת אמנות ("נאמני אמנות") שתכלול 4 מילדי בית הספר.
תפקידם לקבוע ולפרסם כללי שימוש, סדר ונקיון לעבודה בפינת האמנות.
הם אחראים לאספקת החומרים, כמות החומרים וכדומה.
הם ידריכו כל חבר בקהילה לגבי דרך השימוש בפינה.
רק ילדים שעברו הדרכה יוכלו לעבוד בפינת האמנות.
מגישת ההצעה: דנה דוד.

איתי כהן:לא צריך להגביל את מספר הילדים.
דנה דוד:אבל צריך שתהיה קבוצה מגובשת ומוגדרת.
שירה אולמר והלל הירש:רוצים להיות חלק מהוועדה.
א הצבעה לגבי ההצעה (ללא מס' החברים):
בעד - 15
נגד - 0
נמנע - 1
ההצעה התקבלה.
ב. חברי הוועדה שהציעו עצמם ולכן נבחרו:
אדם היימן, איתי כהן, הלל הירש, שירה אולמר, נעמה לביא, ענבר שמיר, יואל ביברינג,
יואב לנדמן.

3. מעקה הבמה

ההצעה

הליכה על הגדר תהיה רק אם הניחו קודם על הרצפה מזרונים או כריות.
מגישי ההצעה: שירה אולמר, רותם צבן, דנה דוד.

שירה אולמר:מסבירה את ההצעה. ילדים כבר נפלו.
ענבר שמיר:אם יהיו מזרונים וכריות - שלא יפלו בכוונה.
רפי אבירם:מציע שאפשר ללכת על המעקה. מזרונים וכריות זו גזירה שלא ניתן לעמוד בה. יהפוך האולם למגרש משחקים. הסיכון הבטיחותי לא עד כדי כך גדול. אפשר לשפר הבטיחות. למשל, להוסיף ידיות לגדר.
יהודית אברון:פוחדת כשהילדים הולכים, בעיקר הקטנים. כבר נפלו שם הרבה. המעקה רעוע. זו מכשלה בטיחותית. חושבת שצריך לאסור ללכת בכלל על המעקה ולעשות משהו יצירתי שאי אפשר יהיה ללכת.
הלל הירש:מסכים עם רפי. לא כל כך מסוכן. כריות לא ישארו שם. מזכיר מה קרה לכריות בפינת הרגעות בשנה שעברה. אם יתקבל - סתם עוד חוק שלא ייושם.
נעמי זיו:עצם ההגדרה כגדר - כבר ברור שלא הולכים עליה.
הצבעה:
בעד ההצעה המקורית - 5
בעד לאסור לגמרי - 5
בעד ההצעה של רפי - 7
החלטה: מותר ללכת על המעקה.

4. כללי ההתנהגות באולם

ההצעה

אסור לרוץ, לצעוק, או לשחק בכדור בכל צורה שהיא באולם.
אסורה מלחמת כריות באולם.
אסורים משחקי כלי נשק באולם.
אסורה באולם התנהגות פרועה, מכות והתגוששויות, גם אם זה בהסכמת שני הצדדים.
אסור לנגן באולם בכל כלי נגינה שהוא.
מגישת ההצעה: יהודית אברון.
הצעת ועדת פרלמנט: האיסור על נגינה לא יכלול נגינה בגיטרה וכן הצעה לאפשר שעה ביום נגינה בכל כלי הנגינה באולם.
יהודית אברון:מבהירה את ההצעה. האולם הוא מרכז למידה גדול. קבוצות קבוצות ופינות פינות. כיום המבוגרים כל הזמן אומרים לא לצעוק, לא לרוץ וכו'. יש דברים שמעצבנים ומלחיצים, גם אם הילדים לא מודעים לכך (דרבוקה. מזכירה ענין אור ומלחמת כריות). איני רוצה להיות זאת שאוסרת. לכן רוצה חוק.
הלל הירש:האולם זה רוב ביה"ס. למה שבמועדון ג-ח יהיה אסור? לא יהיה לנו מה לעשות. זה כיף לנגן.
אניטה היימן:החצר קטנה בשביל לרוץ. יש לנו משחק שצריך לרוץ. חייבים לרוץ גם באולם.
נעמה לביא:הכל הגיוני בחוק המוצע, חוץ מהריצה (אם לא צועקים).
רפי אבירם:מציע הצעה כנ"ל: "האולם הוא אולם למידה. צריך לשמור על כללי התנהגות שיאפשרו זאת. לכן אסורה התנהגות פרועה ורעשנית". אם רוצים ללמוד, צריך הגדרה רחבה. המטרה לא למנוע, אלא לאפשר לעשות דברים. נצטרך לנסח כללים מהי התנהגות פרועה ורעשנית.
אדם היימן:מכות - ודאי שאסור (אלא אם בצחוק). נגינה: הרב רוצים ודרך להוציא אנרגיה. אני אוהב להשתולל. אין מקום בחצר. כדור: מסכים שאסור. כנ"ל צעקות. כריות: לא יודע.
עמי אריכא:לא רוצה שביה"ס יחזור לשנה שעברה. קל לגלוש. אם רעש ועצבנות: אי אפשר לעשות שום דבר אחר. אנו בי"ס קטן. הגדרתו של רפי נראית לי. ילדים עזבו את ביה"ס כי הוריהם לא הסכימו שיהיו במקום שלא מאפשר למידה. צריך למצוא דרך לשלב בין הצרכים.
אור חלפי:צריך לאפשר לפחות מוסיקה בגיטרה, או בכלי לא רועש אחר (כנור, חליל וכו').
ענבר שיפרין:לגבי אורגנית ואקדחים, אם לא באולם עושים זאת במקום אחר ועושה יותר רעש.
עופר כהן:התחלתי ללמד. רוצים להגיע ללמידה ולענין. צריך לאפשר למידה. האילוץ הוא שביה"ס קטן. הילדים צריכים לקחת אחריות. גם עכשיו הלל רץ לגייס ילדים להצבעה. זה אנטי דמוקרטיה, כי לא נכחו בדיון. זו הצבעה בלי הבנה ובלי מחשבה. מציע לחשוב לפני שמצביעים.
רותי היימן:מטרת כל החוקים שהועלו בקשר לאולם, מובילים לשאלה היכן הגבול ביני לבין האחר. גם עכשיו נכנסים ועושים רעש בלי לשים לב שמתקיים דיון. החוקים הם יופי, אבל לא יעמדו במבחן הזמן. צריך להוסיף תהליך שמטרתו שינוי אקלים ביה"ס. זה תהליך שכבר החל וצריך להמשיכו.
הלל הירש:אני לא נגד הכל. למשל, מסכים לענין הכדור. מה כואב במלחמת כריות? מכות בהסכמה - מה הבעיה? החוקים מונעים מהילדים אפשרות להתבטא. חוזר על ענין המועדון.
שירה אולמר:לענין הריצה, קצת מפריע שאי אפשר. החצר קטנה.
מוקי לנדמן:הצעת רפי לא פותרת דבר. צריך להתייחס פרטנית לכל ענין.
איתי כהן:מסכים להלל. אין מקום אחר לרוץ ולשחק. אם כולם ישחקו בחצר, לא יהיה בה מקום. כנ"ל, נגינה בכלים שקטים.
יורם רטר:כהערת ביניים, מציע שיו"ר לא ישב ליד הכניסה.
רפי אבירם:זה לא מבוגרים נגד ילדים. כולנו רוצים בי"ס נעים. אם הכל מותר באולם - אי אפשר יהיה לעשות בו כלום. נכון שהצעתי מחייבת תוספת, אך הצעת היום תביא לצורך באיסורים חדשים.
עמי אריכא:חבל שמשעמם במועדון. חלק מהבלגן נובע מהשעמום. אנו רוצים שיהיה טוב לכולם. מציע לקבל הצעת רפי, ונשב מבוגרים וילדים לגבש כללים והצעה מפורטת לשבוע הבא.
הצבעה:הצעת רפי הנ"ל, כשבנוסף, במהלך השבוע הקרוב יתקיים דיון בביה"ס ותובא הצעה מפורטת לפרלמנט.
בעד - 16
נגד - 2
החלטה: האולם הוא אולם למידה. צריך לשמור על כללי התנהגות שיאפשרו זאת. לכן אסורה התנהגות פרועה ורעשנית.
במהלך השבוע הקרוב יתקיים דיון בביה"ס ותובא הצעה מפורטת לפרלמנט.










Graphics created by School Icons