בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש


18/10/02 - פרלמנט #38
יו"ר הישיבה: מוקי לנדמן

יהודית אברון:אני מסירה מסדר היום את חוקי הסדר והנקיון שהגשתי.
הודעת ועדת פרלמנט:עד כה מס' מועט של אנשים הגישו מועמדות לועדות השונות ולחלקן כלל לא הוגשו מועמדים. מבקשים להזכיר לילדים ולהורים להציע מועמדות לועדות השונות (להרשם על הדפים שבלוח הועדות).

1. שיחה חופשית
דרור צבן:אולי אם אין מועמדים לועדות מסויימות, אין בהן צורך.
רן שדה:יש לנו ילד בבי"ס וילד בגן. נראה כי בעיקר בגן יש קבוצת הורים שמנותקת מהווית ביה"ס. הקהילה צריכה לפעול לקרובם. אני חושב שמשפחות שמגיעות רק משיקולים כלכליים לגן, צריכים להיות בעדיפות אחרונה להתקבל. לא רואים עצמם כממשיכים בבי"ס ותופסים מקום. זה לגיטימי שמתלבטים. הם פוטנציאל טוב לביה"ס וצריך לעשות משהו כדי לקרבם לרעיון.
דרור צבן:מסכים לצורך בחיזוק הקשר וצריך לחשוב איך לעשות זאת. מעבר לכך, איני מסכים לדברי רן. האילוץ הכספי משמעותי וכל מי שמצטרף ומשלם - חשוב. בסיכומו של דבר, אחד השיקולים המרכזיים לכל מי שנמצא וגם למי שעזב, זה זהות אנשי הצוות. צריך לנסות ולשכנע מי שהגיע לגן ויש לו ספקות לגבי ההמשך.
מיכל שדה:בגן יש רשימת המתנה ולכן כן אפשר להיות בררנים.
רן שדה:הגן זול יחסית ונוצרה אלטרנטיבה כדאית יחסית. עתידנו הוא בהגדלת מספר הילדים.
אהוד הוכרמן:מזדהה עם רן. לא חושב שנכון להגדיל מס' ילדי הגן כי המשמעות היא גם צורך בעובד נוסף וגם חוסר פרופורציה בין מס' ילדי הגן לכלל מס' הילדים בקהילה.
יהודית אברון:אשמח להצעות לחיזוק הקשר עם הורי הגן וחיבורם לרעיון הדמוקרטי.
דרור צבן:המסר העיקרי צריך להיות שאופירה חלק מהצוות, אין לה אוטונומיה, אין פעילות נפרדת בחגים, מסיבות וכו' לגן, אלא עם כל הקהילה.

2. דיון בנושא החוקה (ללא קבלת החלטות)

חוקה - טיוטה 3

עקרונות יסוד
1. בית הספר הדמוקרטי הינו מסגרת חינוכית המושתתת (המבוססת) על יסודות דמוקרטיים.
2. קהילת בית הספר רואה בזכויות היסוד, כפי שמוצאות ביטוין בחקיקת היסוד במדינת ישראל ובאמנות השונות להגנת זכויות האדם בכלל וזכויות הילד בפרט, את הבסיס לקיומה ותשאף (תשתדל) תמיד לאמץ (לקבל) פרשנות מרחיבה לעקרונות אלו.
3. קהילת בית הספר תשמור ותגן על זכויות חברי הקהילה בכלל וזכויות הילדים בפרט לחירות, שוויון, צדק, הליך הוגן, כבוד ובטחון אישי (לרבות הגנה מפני פגיעה בגופו, בנפשו וברכושו של חבר הקהילה). כיבוד חירויות וזכויות הפרט יעשה תוך איזון ושמירה על זכויות האחר.
4. בית הספר יתן ביטוי מלא ושוויוני לכל קהילת בית הספר: ילדים ומבוגרים (הורים וצוות), תוך קיום דיאלוג מתמיד בין חברי הקהילה לבין עצמם.
5. הילדים יעמדו במרכז ההוויה (המחשבה והמעשים) בבית הספר.
6. קהילת בית הספר רואה בבחירה החופשית של הילד את אבן היסוד (העיקר) לקיומו של בית הספר. הבחירה החופשית היא הביטוי העליון לרצונו של הילד וככזו היא הבסיס ללקיחת אחריות של הילד למעשיו בבית הספר בפרט ובחייו בעתיד בכלל.
7. בית הספר מבוסס בראש ובראשונה (קודם כל) על האמון בילד ועל האמונה ביכולתו לעשות את הבחירות המתאימות לו, לעמוד במחויבותו לבחירותיו ולקחת אחריות על עצמו ולדרכו.
8. קהילת בית הספר ערה לשונות שבין בני האדם ולקיומם של צרכים שונים לכל ילד. הקהילה תעשה כל שניתן על מנת לאפשר לכל ילד להגיע למיצוי עצמי (לביצוע) של היכולות הטמונות (שיש) בו, על פי דרכו.
9. קהילת בית הספר תפעל למעורבות בחברה הישראלית שהיא חלק ממנה.
רשויות בית הספר
1. מימוש החיים הדמוקרטים בבית הספר יתבצע תוך שימוש בשיטה הדמוקרטית של הפרדת הרשויות. ואלו רשויות בית הספר:
הרשות המחוקקת (פרלמנט);
הרשות המבצעת (ועדות הביצוע השונות);
הרשות השופטת (ועדת זכויות הפרט);
הרשות המבקרת (ועדת ביקורת).
2. הפרלמנט הוא המוסד המכונן והמחוקק.
3. כל חברי הקהילה חברים בפרלמנט ולכולם זכות שווה בהעלאת הצעות לפרלמנט ובקבלת החלטות בו.
4. כל חוק יהיה בר-תוקף (קיים) רק אם יתקבל כדין בפרלמנט ו/או מכוח הסמכה שהוענקה (שניתנה) ע"י הפרלמנט.
5. כל רשות (ועדה) בבית הספר יונקת (מקבלת) את סמכותה מאישורה ע"י הפרלמנט ותפעל עפ"י הסמכויות אשר אושרו לה ע"י הפרלמנט.
6. כל חברי קהילת בית הספר ורק הם, זכאים להיבחר לכל רשות מרשויות בית הספר. הגבלה (מלאה או חלקית) של זכות ההשתתפות ברשות בית ספרית אפשרית אך ורק אם היא אושרה בפרלמנט.
הפרלמנט מוסמך להגביל את זכות ההשתתפות ברשות בית ספרית, רק אם השתתפו בהצבעה לפחות 30% מחברי קהילת בית הספר.
צוות בית הספר
1. צוות בית הספר מופקד על קידום מטרות בית הספר והתווית דרכו, בהתאם לחוקה ולרוח בית הספר.
העמותה
1. העמותה להקמת בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו, היא אשר ייסדה את בית הספר.
2. תפקיד העמותה הוא לפעול בעניינים הארגוניים והכספיים בכדי לסייע (לעזור) לקידום מטרות בית הספר ולרווחתו.
3. הפרלמנט רשאי (מותר לו) להסמיך את העמותה ו/או כל גוף בעמותה לכל פעולה למען בית הספר ובלבד (בתנאי) שכל מימוש הסמכה כזו יעשה ע"י העמותה ו/או כל גוף בעמותה עפ"י עקרונות חוקת בית הספר.
4. כל הורה בקהילת בית הספר יהיה חבר בעמותה ויעמוד במחויבויות הנדרשות על מנת להיות חבר בעמותה.
החונכות בבית הספר
1. החונך הינו איש הצוות המבוגר הנמצא בבית הספר עבור הילד ומקיים איתו, בהסכמתו, קשר אישי בלתי פורמלי, אשר יאפשר דיאלוג וגדילה.
2. החונכות מהווה (משמשת) יסוד מרכזי ומהותי בפעילות בית הספר. בחירת החונך תעשה ע"י הילד.
הלמידה בבית הספר
1. כל למידה היא למידה משמעותית. אין תחומי ידע או עניין עדיפים וחשובים מתחומי ידע ועניין אחרים.
2. הלמידה בבית הספר תבוסס על בחירתו החופשית של הילד.
3. הלמידה בבית הספר תעשה תוך דיאלוג מתמיד, כיבוד חופש המחשבה וחירות גיבוש הדעה והבעתה.
4. הקהילה תעשה את המירב על מנת לאפשר לכל ילד לממש את רצונותיו ומטרותיו בתחום הלימודים.
5. תהליכי הלמידה ילוו בהגדרת מטרות ומימושן (הגשמתן) ע"י הילד, בליווי החונך או המבוגר המלווה אותו בתחום הידע אותו בחר.
6. הלמידה תתבצע בקבוצות רב גילאיות. ההתכנסות לנושא לימוד (שיעור) תהיה עפ"י תחום ענין.
מעמד החוקה
1. חוקת בית הספר היא הבסיס לפעילות בית הספר ומוסדותיו.
2. אישור החוקה, תיקון או שינוי בה מחייבים רוב של 75% (65%, 60%) מחברי הקהילה, בהצבעה אשר תיערך בקלפי במתכונת (בדרך) דומה לבחירות ולאחר דיון בפרלמנט.
3. כל חוק או נוהל הסותר את החוקה - בטל.
4. הפרלמנט הוא הגוף המוסמך להכריע האם חוק או נוהל סותר את החוקה.
5. כל חבר אשר יצטרף לקהילה לאחר כינון החוקה יחתום כי קרא את החוקה והוא מקבל על עצמו את עקרונותיה.
דרור צבן:לא סביר שרוב לקבלת חוקה יהיה שונה מרוב לשינויה. מציע שאותו רוב בו תתקבל החוקה בפועל יהיה הרוב הנחוץ לשינויה. הצוות חייב לדאוג לדיון ברמת הילדים, בכל דרך שימצא לנכון: מהי חוקה, למה צריך - ורק אח"כ לדון על כך בפרלמנט.
רן שדה:מסכים שהפרלמנט של הילדים ושרוב ההחלטות צריכות להתקבל על ידם. לא מוצא צורך אמיתי בחוקה. ההצעה המוצעת סבירה ואין מה לדוש בה. לא בטוח שכיום, במס' חברי הקהילה, יש לה צורך. לכן אמנע כשיגיע לדיון.
טוני היימן:חשוב שתהיה חוקה. כמו חוקי יסוד, יקשה לערוך מחטפים. רואה בעיה בחלק מהעקרונות. נתון לפרשנות רחבה.
יהודית אברון:חשוב לדון עם הילדים. לא ריאלי לקיים דיון עם כולם. יש לנו מס' מצומצם של ילדים גדולים שיכול לענינם. חושבת שקיום חוקה הוא קריטי והיתה צריכה להיות טרם הקמת ביה"ס, כקוים מנחים. היום אין קוים מנחים כתובים ומחייבים. גם נסיון בתי ספר אחרים מלמד שכשאין חוקה קל לבצע מהפכים. סבורה שטוב וחשוב שהגדרות רחבות ונתונות לפרשנות. כל דיון בפרשנות רק יפרה, יחדד ויוסיף.
אדם היימן:כמעט שום ילד לא מבין על מה מדברים, כי השפה לא מובנת ומשעמם את הרב.
הלל הירש:צריך חוקה. קראתי והבנתי. צריך להעשות במשותף ע"י הילדים והמבוגרים.
רן שדה:מסכים עם אדם. זה מופשט מדי. צריך דוגמאות ולא רק עקרונות. גם אם תהיה חוקה, מי שירצה לשנותה, יתאמץ ויגייס רב לשינויה.
מוקי לנדמן:חושב שענין החוקה כן צריך להגיע מהמבוגרים כמסגרת לילדים ואין לצפות למעורבות רבה מדי של הילדים. חושב שגם נכון שמנוסחת בכלליות ותוך מרחב רב לפרשנות.
דרור צבן:כל מתכונת אפשר לאמצה. חוקה זה ענין של צורך. בשנה שעברה היה עימות על רקע מי ומה אנחנו. לילדים הכל טוב, כל עוד טוב להם. אם עולמם יתנפץ להם, גם הם ירצו חוקה. השאלה אם חוקה היא משהו הצהרתי או משהו חי. מוכן לקבל את הגישה של מוקי, אבל לתת לילדים זכות עודפת לשינוי למשל: שינוי ברב חברי הקהילה או ברב של הילדים. לא חושש שהילדים יביאו לשינוי לא סביר. סומך על תבונתם.
טוני היימן:לא מוצא טעם במה שכתוב עכשיו, לגבי דרך שינוי קלה יותר בחודשיים ראשונים.
יורית ריבלין:חוקה חשובה גם למצטרפים חדשים ולאנשי צוות חדשים. צריך משהו מובנה, עקרוני ונתון לפרשנות.
דרור צבן:הפרק של עקרונות היסוד ארוך מדי.
רן שדה:היום אנו הגרעין הקשה. מה יהיה כשנתרחב?
יהודית אברון:יש עקרונות שחשוב שיעוגנו בחוקה: קבלת לקויי למידה, בעד/ נגד מבחנים חובה ועוד.
אהוד הוכרמן:למה שהחוקה לא תוכרע בהצבעה בקלפי? השתתפות גדולה, משחק, כמובן אחרי דיון והצבעה בפרלמנט על סעיפים ספציפיים.
יו"ר הישיבה:נפרסם טיוטה מתוקנת לחוקה, בעקבות דיון היום. ההכרעה בחוקה תהיה בפרלמנט בעוד שבועיים.









Graphics created by School Icons