בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש


12/2/04 - פרלמנט #75

1. הצעת הצוות בנושא ועדת זכויות הפרט

ההצעה:

א. שינוי הרכב הוועדה
הרכב וועדת זה"פ - 2 חונכים, 3 ילדים.
הבחירה בבחירות שמיות.
חברי הוועדה ייבחרו כל תחילת שנה.
מבין הילדים ימונו 10 תלמידים לצוות שיפוט שיוחלפו אחת לחודשיים.
תלמידים חדשים בבית הספר יוכלו לשמש כצופים בדיוני הוועדה. ויוכלו לשמש כשופטים בוועדת זה"פ לאחר 3 חודשים בבית הספר ותקופת התנסות כצופים בדיוני הוועדה.
הרציונאל:
חשוב, שכל הילדים יתנסו בתפקיד השיפוט.
חשוב, שלחברי צוות השיפוט יהי מידע מצטבר לגבי עברות ועונשים של ילדים.
חשוב, שלחברי הצוות יהיה מדד של יחסיות כלפי עבירות שונות.

ב. נימוקי ההצעה:
הלמידה בבית הספר הדמוקרטי היא זכות המתחילה בבחירה בבית ספר עצמו ובבחירה בחוקיו. תפקיד הוועדה להציב גבולות, ולהגן על הפרט והכלל מפני עברות הפוגעות ומסכנות את הפרט ואת ביה"ס כולו, תוך שמירה על זכות הנתבע להליך שיפוטי הוגן.
אין בבית ספרנו "גוף משטרתי" העוסק באכיפת החוק, ומניסיון השנתיים האחרונות עולה שוועדת זה"פ אינה מסוגלת לאכוף את הענישה. לכן עונש ההשעיה הוא היעיל ביותר.

עברות שבין "אדם לחברו"
בעברות שבין "אדם לחברו" תהייה עדיפות לגישה הגישורית.
הוועדה יכולה לחייב את התובע והנתבע לתהליך של גישור או הסכם כלשהו ביניהם בהנחיית חונך.

לעברות הבאות יהיו עונשים קבועים בחוק (כמובן לאחר הליך שיפוטי) -
בריחה מתחומי בית הספר - יום השעיה עד שלושה ימי השעיה.
אלימות פיזית או אלימות מילולית קשה - יום השעיה עד שלושה ימי השעיה.
אי הענות לבקשת איש צוות בנושאי בטיחות - יום השעיה עד שלושה ימי השעיה.
אי הענות למורה המבקש מתלמיד לצאת משיעורו בגלל הפרעה - יום השעיה.
עברות אלו ידונו תוך יום עד יומיים מהאירוע.
בסמכות מנהל בית הספר לכנס את ועדת זה"פ לדיון מיידי באותו יום.

אם תלמיד/ה יעבור עברות אלו באופן קבוע, תיבדק התאמתו למסגרת בית הספר ע"י צוות בית הספר בשיתוף הורי התלמיד/ה, תוך סיוע בייעוץ מקצועי פסיכולוגי או אבחון, שימומן ע"י הורי התלמיד/ה.

אהוד הוכרמן:מציג את ההצעה של הצוות, לערוך שינוי בתקנון ועדת זכויות הפרט.
אדם היימן:אני חושב שלא צריך לעשות השעיה כשבורחים, כי לפעמים בורחים כי צריכים שקט.
שירה אולמר:לדעתי השעיה זה לא טוב כי ילדים אוהבים את זה, והם יעשו בכוונה כדי לקבל השעיה.
יוני ניב:לא משנה ההרכב של וועדת זכויות הפרט. מתסכלת אותי ההתנהלות היום יומית. כל הקללות וכיוצא בזה. יכולים להיות פה הרבה דברים מוצלחים, והם נפגמים מזה.
הלל הירש:אני חושב שצריך לשפר את ההתנהגות בביה"ס, אבל קודם לבדוק בגלל מה זה קורה. הוועדה קטנה מידי ויש יותר מידי תלונות. צריך מין צוות שיפריד בין שניים מתאבקים.
אדם היימן:מציע שיהיה מותר להשתמש באלימות פיזית כדי להפריד בין ילדים.
שירה אולמר:לדעתי אתם סתם גורמים ליותר מכות. שילדים בורחים זו בעיה שלהם.
בועז כפיף:זה לא טוב שהולכים מכות, ואני לא רוצה שזה ימשיך ככה. יש ילדים יותר חזקים מאחרים. אולי צריך וועדה מיידית שמגשרת בשטח.
אהוד הוכרמן:המקום לא יכול להתנהל באלימות. עונש השעיה מביה"ס זה בעיני מאוד חמור, כי אם לילדים לא טוב פה צריך לבדוק את זה שוב.
יורית ריבלין:אני חושבת שהפרלמנט צריך להתחלק לשניים, עם כולם, וזה יכול לפרוק המון מתחים.
החלק השני הוא על העונשים. עונש ההשעיה מאוד אפקטיבי, כי הילד הבעייתי בבית. אבל לילדים מסוימים מנוחה של יום בבית, אינה עונש. חמור, שוועדת משמעת יכולה להפעיל שיקול דעת רק לגבי משך ההשעיה.
אדם היימן:הבעיה: השופטים לא כולם מנוסים.
יורית ריבלין:לכל ילד יש עונש אפקטיבי.
צ'וצ'ו אולמר:לאף אחד אסור להרביץ! השעיה אינה מרתיעה, צריך למצוא עונש מרתיע.
יהודית לוי:צריך להתחיל קצת קודם: יחסי אנוש, כבוד הדדי בסיסי, נימוס אלמנטרי, בין כל הגורמים בקהילה. בבתי ספר רגילים יש יותר אלימות מאשר כאן. מזה אנו רוצים להימנע. צריך לעצור, להסתכל לאחור - לחפש דרכים להקשבה, ולהתקדם מכאן.
שוקה ברגמן:צריך להפריד את הדיון לשלושה תחומים:
- מה המניע לאלימות?
- כיצד לחנך נגד אלימות?
- כאשר ישנה אלימות- מהו הטיפול הנכון?
איל רון:מסכים לגבי הצורך בפעולה מניעתית: זה באמת מאוד חשוב. אשר לעונש אחיד לכולם: זה מתקשר לערכים משותפים מוסכמים. חשובה אחידות, מעבר לחופש הבחירה ולזכות לקבל יחס אישי; חשוב שנצהיר את הקווים האדומים החשובים לנו כקהילה. כל זה בתוך הקיום היומיומי שלנו, כמקשיבים, כנותני יחס-אוהד וכו' אנחנו לא מוכנים לסבול אלימות, לסבול זלזול בחוקים. ההשעיה תפקידה להביא את הילד לבחור מחדש במקום ובכלליו. איל מבהיר את התפקידים השונים ביניהם הועדה התבלבלה עד כה.
חדוה ענתבי:השעיה היא אכן עונש חמור מאוד: זהו עונש למקרי קצה. העברות הקטנות של מעבר על החוקים, הן הבונות את האווירה. חסרה כאן סמכות, כדי להימנע מאנרכיה. הועדה אינה ועדה טיפולית (אולי חסר כאן גוף טיפולי).
אדם היימן:השעיה הוא עונש כיפי. מציע עונשים שפועלים: כל ילד יצטרך להיות חבר בועדה.
שירה אולמר:רעיון למניעת המכות, לפי הגורם למכות: שעמום. הפתרון: שתהיה לילדים יותר תעסוקה. שלחונכים יהיה מאגר רעיונות.
דורית רנוב:אפשר להסביר את הסיבות להתנהגויות, אבל - מגיע רגע שצריך להגן על המערכת. ההשעיה מאפשרת פסק זמן לאלים ולמערכת, מחוסר ברירה.
ניב שדה:אלימות אינה משהו שצריך שיהיה. ניסינו כמה דרכים לפתור את זה, ולא הצלחנו. נכון להביא עוד פעילות לביה"ס.
שוקה ברגמן:המבוגרים מרגישים שהשעיה היא עונש חמור, ואילו כל הילדים טוענים שזה איננו עונש מתאים. חשוב למצוא עונשים מתאימים.
- עונשים פיזיים אינם מקובלים פה.
- שלילת זכויות למיניהן, מתאימות לחשיבות הנושא לילדים שונים.
אהוד הוכרמן:הדיון אינו אמור להתמקד בענישה. הצעה לסדר היום: לשבועיים הקרובים, פעילות.
עודד שמואלי:הרעיון של ועדת גישור הוא רעיון טוב, כדי לעזור לאנשים להשתלט על עצמם.
איתי כהן:הדגם המפריד בין ועדת משמעת לבין ועדת גישור הוא רעיון טוב. תיחום של הועדה רק בין עונש מינימלי למקסימלי בעייתי. אם כבר קיימת ועדה, צריך לתת לה חופש פעולה וכוח. העונש צריך להיות אפקטיבי, ומותאם לילד. כך, תפקידנו להבין את הילד, ולהפעיל הרתעה מתאימה.
יוני ניב:לא רלוונטי, אם מרתיע או לא. העונש לא אמור להיות חינוכי - לזה יש לנו כלים אחרים. ההרתעה אמורה לעזור להתנהלות השקטה כאן.
יורית ריבלין:מגיע רגע, שהקבוצה צריכה לשמור על עצמה. הבעיה בהשעיה בכך, שדחית הגורם המפריע היא ליום עד שלושה. זה לא מתקן את היחד. עלינו להגיע למצב, בו כשנעברה עבירה הגוררת השעיה - כל ביה"ס צריך לעצור את נשימתו, ולטפל בכולם. הטיפול צריך להיות מידי ושל כל ביה"ס, אולי גם הזמנת ההורים. קליטת הילדים החדשים מביאה לערעור היומיום, אבל יש גם וותיקים שלא קלטו את החובה שבחופש, יותר מאשר בזכות.
שי אולמר:נמצא כאן כדי להצדיע לצוות ביה"ס. רוצה שהחלטות לגבי היומיום תהיינה בידי הצוות: אני סומך עליהם. אנו יותר מידי מקדשים את הפרט, על חשבון החברה (והמדינה). כרגע - הדיון על איך הפינה הזאת מגנה על עצמה, איך נותנים לצוות כלים לנהל את היומיום. אם ההצעה הזאת היא מה שהצוות מבקש - ניתן לו. בנוסף, אנחנו צריכים לחשוב על מדריך ש.ל.ח: איש שכל עיסוקו, להציע פתרונות למה עושים היום בחוץ. הקושי שלנו - אכיפה: הקושי לפקח. השעיה היא העונש היחיד שקל ואפשר להפעיל אותו.
אדם היימן:אוהב את ביה"ס.
יורם רטר:ההשעיה היא אמצעי מצוין: הוא עוצר את המקרה, והגיבוי בבית עושה את שלו.
יורית ריבלין + אפרת אשר:ניתן קרדיט לצוות להתנהל בדרך הנכונה ביותר בעיניו.









Graphics created by School Icons