בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש


4/2/05 - פרלמנט #107 (קהילה)

רשמה: רונית סנה

1. בחירת ועדת ספריה:

אלישבע ברק:מציגה את הנושא: הוחלט בפרלמנט על הקמת ועדת ספריה, שתהיה אחראית על תפעול הספריה, לדאוג לשלומה, לפתח אותה ולעודד את כולם להשתמש בה. הועדה אחראית גם לרכישת הספרים. הפרלמנט החליט שיהיו מכסימום 7 חברים בועדה, והם יביאו הצעה מסודרת לתפקוד הועדה.
אהוד הוכרמן:הספריה היתה יוזמה של 4 בנות: אביגיל, סתיו, ענבר שמיר ושי. שי נמצאת כבר ב-3 ועדות ולכן לא יכולה להיבחר לועדה נוספת. חשוב ש-3 האחרות יהיו בוועדה.
שירה אולמר:צריך לבחור באלו שסידרו את הספריה: אביגיל, סתיו וענבר. הן סידרו יפה את הספריה.
שי צבן:לא חושבת שילדים שלא יודעים לקרוא יכולים להיות בוועדת ספריה, כי מי שלא יודע לקרוא, לא יוכל לעזור לילדים בספריה.
אלישבע ברק: מאד בעד לאפשר ליוזמות הרעיון להיות בוועדה. חשובת שמי שעדיין לא שולט בקריאה, יכול לעזור לסדר ויכול להשתתף בתורנות. יש הרבה ילדים שלא יודעים לקרוא ורוצים להצטרף.
סתיו חלילי: חשוב שתבחרו בי, כי לקחתי את היוזמה להקמת הספריה. אני אוהבת ספרים ויחסית קוראת הרבה. חושבת שאוכל לתרום.
אביגיל פרי-טל: חשוב לי להבחר, כי הייתי בקבוצה של המקימים ומאד עזרתי. חשוב שמי שיבחר ידע לקרוא ולכתוב, כדי שיוכל למצוא את הספרים. אני חושבת שההשתתפות בוועדה היא אחריות כבדה ושאוכל לעמוד בה.
נועה שיפרין: חשוב שיבחרו לוועדה אנשים שיש להם זמן פנוי לתחזוקת הספריה.
דפני הרדן: חשוב להצביע בעד אלו שהקימו את הספריה. אני רוצה לנסות להיות בוועדת ספריה. עוד לא הייתי בועדות. אני חושבת שאני יכולה להיות אחראית ורוצה לקחת חלק בבית הספר.
דלית מילשטיין: רצוי לקחת כשיקול את אלו שעדיין לא נמצאים באף ועדה, כי חשוב שיהיו שם כאלה שיש להם זמן.

בהצבעה חשאית נבחרו: אביגיל פרי-טל, סתיו חלילי, נועה שיפרין, עדן אשר, דפני הרדן, ענבר שמיר, ליאור חלילי.

2. הצעת ועדת צוות לשינוי תפקידיה וסמכויותיה:

ההצעה:

הוועדה מהווה ערוץ תקשורת בין הצוות, ההורים והילדים.

ניהול הצוות בסמכותו של מנהל בית הספר. תפקיד הוועדה לתמוך בצוות ובמנהל.

בתחילת השנה, לאחר שהצוות הגדיר את תפקידיו (מי עושה מה), הוועדה תעזור למנהל ולצוות להציג מטרות בתוך התפקידים שהוגדרו, דרכים להשגת המטרות ולפתרון בעיות.

במשך השנה תהיה תמיכה שוטפת של הוועדה בצוות. המטרה היא ליצור קשר וקשב בתוך הקהילה. במקרה של אי שביעות רצון, הוועדה תגשר בין הצדדים.

יבוצעו שני משובים, האחד בסוף השליש הראשון והשני בתחילת השליש השלישי. המשובים יבטאו חוות דעת חיובית כמו גם ביקורת בונה ועניינית. המשובים יתייחסו לתפקידים השונים של איש/אשת הצוות. המשובים הם שמיים - משוב ללא שם לא יתקבל - שמות הפונים ישמרו בוועדת צוות. איסוף החומר, עיבודו והבאתו בפני הצוות יבוצע על ידי ההורים השייכים לוועדה ואנשי הצוות(כל עוד המשוב לא עליהם). הליך זה יבוצע על ידי אנשי הוועדה המבוגרים ללא הילדים.
הוועדה תשמש לכתובת לתלונות על אי התאמת אנשי הצוות ובקשה לפיטורים. במקרה של תלונה על אי התאמה של איש צוות, תתכנס הוועדה ועל פי שיקול דעתה יוחלט אם להשאיר את הטיפול בידי הוועדה או להחזירה לבירור המנהל ולטיפולו.

הוועדה תתכנס לקבל איש צוות חדש בהתאם לאפשרות תקציבית, כפי שיוחלט על ידי ועד העמותה. תפקידה לבחור איש צוות לאחר ראיונות ואסוף מידע (המלצות או מידע אחר). הוועדה תפרסם את בחירתה במייל.

הליך הפיטורין של איש צוות יבוצע על ידי ועדת הצוות המבוגרים ללא הילדים, כאשר לחברי הוועדה יצטרף המבוגר הנוסף שנבחר.

הוועדה יכולה לצרף אליה יועץ חיצוני לכל צורך שתראה לנכון.

מציעה: ועדת צוות

אהוד הוכרמן:שינוי ההגדרות היה נחוץ, כי ההגדרות הנוכחיות אינן תואמות למציאות: לא הופיע נושא המשוב, חלק מסמכויות הועדה עברו למנהל בית הספר ועניינים נוספים הקשורים להתנהלות השוטפת של בית הספר.
יורית ריבלין:יש נוסח של שי להצעה, והוא טוב יותר. מציעה לדון רק בנושא המשוב
איתי כהן-מילוא:הנוסח שהוצע הוא זה של חברי ועדת צוות. אפשר להתחיל בנושא המשוב, אם זה מה שדחוף.
אלישבע ברק:נדון בנושא המשוב.
דרור צבן:דובר על הגדרת תפקידי המורים כחלק מן המשוב, ולכן אם היום אנחנו רוצים להחליט רק בנושא המשוב, צריך לכלול גם את הנושא הזה בהחלטה.
מסתייג מן הרעיון שבמשוב לא ישתתפו הילדים. לא מקבל גם את ההנמקות, שכביכול זה בא להגן על הילדים. יש בזה הבעת חוסר אמון בילדים וביכולת שלהם להיות שותפים בתהליך. לא חושב שמבוגר שונה מילד ביכולת שלו להתמודד עם ביקורות שליליות על אנשים שעובדים איתם. הילדים שומעים את האינפורמציה בבית בכל מקרה.
הילדים הם הסנסור (חיישן) של הועדה. הם מביאים אליה את המידע האמיתי מהשטח ואת הבקרה על דברים שעולים במשוב. זה חשוב בעיקר בגלל שהמשוב בעייתי, כי רק מעטים מוצאים לנכון להשתתף בו. אם נניח שאני כותב משהו רע על אהוד, שמרבית חברי הקהילה חושבים עליו דברים טובים, אבל לא טורחים לכתוב, נוצר רושם לא נכון. את המידע והמשמעות יביאו הילדים שנמצאים בועדה.
לא מרגיש סיבה אמיתית לכך שהילדים לא יהיו שותפים לתהליך.
יורית ריבלין:יש לי שתי הצעות:
א. ועדת צוות צריכה לשבת בבית הספר 2-3 ימים, לעבור בין הילדים, שבדרך כלל לא כותבים משוב, ולראיין אותם לגבי המורים. עוברים בצורה מסודרת על השמות של כולם. עשינו את זה כשהייתי בוועדת צוות. כאשר רואים את ההבעה של הילד, האור שזורח בעיניו כשהוא מספר על איש צוות או האור שנכבה, יש לזה משקל לא פחות חשוב. מציעה את זה כשלב במשוב.
ב. כאשר הייתי בוועדת צוות, ההורים שבועדה זימנו את חברי הצוות אחד אחד לשיחה אישית. גם זה היה נדבך מאד חשוב להבנת האוירה וקבלת החלטות.
לגבי השתתפות הילדים אני לא סגורה. בגלל שאנשים נוטים לכתוב משוב רק כשהוא שלילי, מציעה שיצא לקראת המשוב דף לכל מורה, המתאר את המטרות שלו לשנה זאת. חברי הקהילה יוכלו לכתוב את המשוב שלהם על פי תוכנית זאת.
בנג'מין לוי:
א. רוצה לתקן: התגובות למשוב היו הפעם פחות שליליות ויותר ביקורת בונה. המשובים הכילו גם דברים חיוביים וגם דברים שליליים.
ב. דנה ביקשה למסור שלא מעט מכותבי המשובים הביעו חששות מכך שאיש צוות יערוך ביקורת על אנשי צוות אחרים. היו אנשי צוות שהגישו משוב וביקשו שאנשי צוות אחרים לא יראו אותו - רק המנהל. היו לא מעט כאלה.
אני חושב שהמשוב הוא תפקיד של המנהל.
שירה אולמר:כאשר הייתי בועדת צוות, לא נתנו לנו להשתתף בפיטורים. לפחות שיתנו לנו להשתתף במשובים. הילדים יודעים הכי הרבה, כי הם נמצאים בשיעורים ורואים מה קורה.
בבתי ספר רגילים המשוב הוא עבודה של המנהל - לא פה!
בסוף תחליטו שבכלל לא נהיה בועדת צוות. זאת אפליה בין ילדים למבוגרים.
שי צבן:כל מי שנבחר לועדת צוות, מספיק בוגר כדי להשתתף במשוב. אין בכך הבדל בין ילדים למבוגרים. הילדים בועדת צוות היו נגד ההצעה, והיא התקבלה בהצבעה למרות התנגדותם.
תמרה שיפרין:המטרה בהצעה זאת אינה להגן על הילדים, אלא על אנשי הצוות. גם בצבא לא נותנים לפקודים לראות את תוצאות הסוציומטרי של המפקדים שלהם.
דרור צבן:אותה בעיה קיימת גם אצל המבוגרים: האם היית שלוחת את הילד שלך להתחנך אצל חונך ששמעת עליו דברים שליליים?
תמרה שיפרין:אנשי הצוות אחראים על הילדים, וזה מערער את הסמכות שלהם. אותה בעיה קיימת גם עם ההורים.
יורית ריבלין:כשאני הייתי בועדת צוות, היו גם מקרים שבהם הורים כתבו דברים על הילדים שלהם, שלא ראוי שכולם יקראו.
מסכימה שהילדים הם הסנסור של הבעיה. הם יכולים לתת חוות דעת כללית. יש חשיבות לדעה שלהם, אבל הם לא חייבים לקרוא את המשובים.
תמרה שיפרין:במשובים ביקשנו וגם קיבלנו גם משובים מאד חיוביים וגם משובים בע"פ.
מסכימה עם יורית שצריך לשבת פה יום יומיים ולשמוע מן הילדים. רוצה לשמוע גם מן ההורים (יורית מציעה להתקשר אליהם). מעדיפה שהילדים יקראו רק את סיכום המשוב.
איתי כהן-מילוא:רוצה להעיר על דבריה של תמרה, שאמרה שילד קטן שונה ממבוגר. לא ברור לי הקשר בין המשפט הזה לבין זה שילדים לא יוכלו להשתתף בביקורת על הצוות. יש גם הבדל בין מבוגר בן 40 למבוגר בן 60, אז למה רק במקרה של ילדים מותר להפלות?
כמו שדרור ושי אמרו: אין הבדל. בעבר קראתי משוב מלא על איש צוות, וזה לא שינה כל כך את הדעות שלי.
לעניין ההדלפות מהמשוב: יש הרבה הורים שהם חברים ומדליפים זה לזה. אותו דבר גם לגבי הטיעון שילדים לא ידעו להתמודד עם המידע.
רונית סנה:מסכימה עם איתי שגם הורים מדליפים מידע שמבקשים מהם לא להעביר הלאה.
בעצם הנושא כאן הוא כמה אנחנו סומכים על הילדים, ואני חושבת שניתן לסמוך עליהם בנושא זה ולהקשיב לבקשתם להשתתף בתהליך המשוב.
להשתתפות בועדת צוות יש מטרה כפולה (כמו בהשתתפות בועדות האחרות): ביצוע תפקיד הועדה בצורה טובה וגם הלמידה. כמו שילד שחבר בועדת טיולים לומד לארגן דברים, כך גם ילד שמשתתף בועדת צוות לומד מכך הרבה. גם המבוגרים בצוות לומדים הרבה מן הניסיון הזה. חשוב לאפשר לילדים את הלמידה הזאת.
כאשר אנחנו מניחים מראש שבועדה משתתפים גם אנשי צוות, גם הורים וגם ילדים, יש להדריך את כותבי המשוב לכתוב אותו בצורה שתתאים לקריאה ע"י כולם. כאשר כותבים ביקורת, אפשר לכתוב אותה בצורה תרבותית וקונסטרוקטיבית. אולי העובדה שילדים קוראים את המשובים, תגרום למבוגרים להקפיד על ההתנסחות שלהם.
נועה שיפרין:אנשים לא יודעים למה להתייחס במשוב. במשוב של בית ספר "יהלום" צריך לדרג במספרים ויש גם מקום להערות. כך לא צריך לדעת מי כתב מה ואפשר לחשב ממוצע. יותר נוח לחשב כך את התוצאות.
מירב חסקי:לא חושבת שבשם "לסמוך על הילדים" צריך לעשות את זה. לא לכל דבר צריך לחשוף את הילדים. צריך להגן על הילדים מפני זה, גם אם אנשים יתנסחו היטב.
בעיני המשובים היו פתוחים מדי.
רותם חלילי:כל פעם נופלים לבור של "לסמוך על הילדים". הדיון הוא לא בנושא זה, אלא אם יודעים לעשות פילטרים של לתת לכל אחד את מה שהוא יכול להכיל. לי קשה להגיד "בוקר טוב" למי שקראתי עליו משוב רע. אני לא חושבת שאת העול הזה צריך לשים על הילדים.
דלית מילשטיין:הייתי בועדת צוות אחת ומעורבת ב-2 ועדות אחרות. אני חושבת ששום דבר לא משתפר בנושא המשוב. בכל פעם חוזרים על אותם דיונים. אי אפשר ליצור משוב כזה שמורים יפחדו ממנו, שילדים לא יוכלו להתמודד איתו, ש-3 הורים כועסים יוכלו ליצור גלים לא סבירים וכו'. צריך להציע תוכנית משוב, שיהווה כלי ביקורת שיתמודד בצורה יותר עמוקה עם הדברים האלה. יכול להיות שהטכניקה הקיימת לא מתאימה לנו. קיימות טכניקות אחרות, כמו תצפיות פעילות, משובי שיחה ודרכים אחרות, שיכולות למזער את הקונפליקט, שלא יכול להיפתר באופן מלא בכל מקרה.
הטכניקה הנוכחית של המשוב מביאה להקצנה: חשיפה בוטה ללא הגנות, השתלחות נקודתית וכו'. מוכנה להביא הצעה אחרת.
אלישבע ברק:מדברת בשם מקבלי המשוב. לא סגורה על השותפות של הילדים בעניין וגם לא על השותפות הכל כך דומיננטית של ההורים. לדעתי, מטרת המשוב היא שמקבל המשוב ישמע במה הוא צריך להמשיך ובמה להשתפר. יקבל סיכום של תקופת עבודה. לדעתי מי שצריך לעשות את זה הוא המנהל. האחריות שלו היא לשמוע את כל הקהילה ולאסוף את כל המידע. מוצאת בעיה בכך שמי שמעביר לי את המשוב, ונותן גם את הפרשנות שלו, לא ראה אותי אפילו מדברת עם ילד. המשוב שקיבלתי היה כמעט רק קטנוני. לא היה סיכום של שנת עבודה שלמה: לא חיובי ולא שלילי - רק דברים קטנוניים. חשוב שיש שמות.
כשיש בעיה, צריך לדבר אותה ולפתור אותה, ולא לשמור אותה למשוב.
דרור צבן:איך המנהל יכול להחליף את ועדת צוות?
שירה אולמר:זאת לא עבודה של המנהל. לא צריך להוסיף לו תפקיד. מסכימה עם רונית, שאפשר ללמוד מהעבודה על המשוב. חושבת שזה ממש מעליב שמבוגרים מנסים למנוע את זה מאיתנו. גם לנו יש דעה. המבוגרים עושים לנו דברים מאחורי הגב, וזה לא בסדר.
ניב שדה:(לתמרה) הצוות והחונכים לא אחראים על החיים שלנו מחוץ לבית הספר, ולכן הדוגמא שלך לא היתה טובה.
איל רון:נגד השיתוף של הילדים במשוב. זה אמנם תהליך חינוכי, אבל כרגע המשוב הוא גרוע ואפשר ללמוד ממנו רק דברים שליליים. עלול ליצור אוירה מאד לא רצויה בין הילדים והצוות. מאד מקווה שהמשוב יתפתח יותר לכיוון של תמיכה, ובמסרים כאלה אפשר יהיה לשתף את הילדים.
אהוד הוכרמן:
א. התפקיד שלי הוא להתייחס למשוב, אבל זה לא הדבר היחידי. המשובים מביעים דעה אישית, שצריך להתייחס אליה באופן מוגבל, כאינדיקציה נוספת לתפקוד איש הצוות. תומך בדברי דלית ואיל: המשוב לא מקצועי. בערד הביאו איש מקצוע, שהביא משהו יותר רחב. לכן אני לוקח את המשוב שלנו בערבון מוגבל.
ב. יציבות בית הספר בשלב זה היא מאד חשובה. כמקום קהילתי זה לא המקום להגיע לשאלה אם איש צוות מתאים או לא, אלא לדון איך אפשר לעזור להם ולקדם אותם.

(לא התקיימה הצבעה)








Graphics created by School Icons