בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש


24/6/05 - פרלמנט קהילה #116

יו"ר הפרלמנט: איתי כהן-מילוא
סדר דוברים: עדן אשר, דפני הרדן, אהוד הוכרמן
רשמה: רונית סנה

1. הצעה לשנוי ההרכב והנוהל של ועדת זה"פ ואופן עריכת המשפטים


ההצעה: לאור הממצאים שפורסמו בדו"ח של ועדת בקורת בתאריך 13.06.05, אנו מבקשים להציע חוק ועדת זה"פ חדש. ההצעה מבוססת על הצעתם של אייל ואהוד ונתמכת ע"י צוות ביה"ס.
ההצעה מפרידה בין שיפוט לבין גישור.

הרכב ועדת זה"פ: תלמיד אחד יו"ר שנבחר ע"י הפרלמנט.
2 תלמידים מומלצים ע"י היו"ר לאישור הפרלמנט.
חבר צוות אחד.

תפקידי הועדה:
  • לקבוע סבב שופטים לפי הנוהל שיפורט להלן;
  • לסדר שופטים בתורנויות ולדואג למחליפים במידת הצורך;
  • להודיע לחונכים על עונשים;
  • לתייק פרוטוקולים של משפטים;
  • לטפל בערעורים;
  • לטפל במקרים חריגים.
צוותי השיפוט: מידי חודשיים ימונו 12 ילדים לצוותי שיפוט.
בכל יום ישפוט הרכב המונה: מבוגר ושני ילדים משכבת ג' ומעלה.
יהיו 5 הרכבים בשבוע וכל שופט ישפוט ביום הקבוע לו במשך החודשיים, עם שני ילדים מחליפים במידת הצורך.
ילדים שלא שפטו בעבר יעברו הכשרה. חובת השיפוט על כל הילדים משכבה ג' ומעלה. מי שיסרב ייתבע ע"י ועדת זה"פ.

נוהל תביעות: אנו ממליצים על רצועת שיפוט בסוף כל יום (ברצועה אחת עם ועדות / ניקוי ביה"ס).
  • כל אחד שרוצה לתבוע יכול לגשת בשעה זו, לעמוד בתור למשפט ביחד עם הנתבע. ניתן לתבוע ביום האירוע או ביום למחרת האירוע, להוציא מקרים חריגים שיידונו בועדת זה"פ.
  • אם הנתבע לא מגיע למשפט, הוא יישפט שלא בפניו - ללא זכות ערעור.
  • התובע חייב להחתים את הנתבע על טופס שהוא יודע שהוא נתבע.

  • אם התובע לא מגיע למשפט, אין תביעה. אם התובע לא נמצא בהגיע תורו, הוא הולך לסוף התור.
  • אם התובע / נתבע רוצה עדים, עליו לדאוג לכך שהעדים יהיו בסביבת אזור השיפוט באותו זמן.
  • אין יותר פתקי תביעה (תיבת תלונות), אלא תור עם המתנה ממוספרת.
לווי חונך: נתבע / תובע שזקוק ללווי חונך ידאג לכך. אם החונך הרצוי לא נמצא, מותר לדחות ביום את המשפט.

ערעור: למערער יש יומיים לגשת לערעור לפי נוהלי השפיטה הרגילים, תוך שהוא מיידע את היו"ר שהוא מערער, על מנת שיוכלו להכין את פרוטוקול המשפט שלו.
מותר לערער על גזר דין, על חוקיות המשפט.

ביזוי משפט: אדם שמפריע במהלך משפט יוכל, באופן אוטומטי, לקבל עוד עונש מידי אותם השופטים על ביזוי משפט. אין צורך ללכת לתביעה בהרכב אחר.

הכשרה: כל השופטים - בראשית תקופת השיפוט הדו-חודשית - יעברו רענון והכשרה לשיפוט יעיל ומהיר. ועדת זה"פ תקבע מי יעביר את ההכשרה.

טפסים:
  • פרוטוקול משפט
  • יידוע חונכים על העונש
  • טופס מעקב על ביצוע העונש
  • החתמת הנתבע
  • מספרים לתור
גישור: אם כתוצאה ממשפט המסקנה היא גישור, מימוש הגישור הוא על אחריותם של הצדדים המעורבים. אי אפשר לחייב אדם לגישור.

שולחן גישור: אנו ממליצים שיהיה שולחן גישור על מנת לקיים ולמסד גישור בין הצדדים המעורבים. השולחן יפעל במשך כל שעות היום. המטרה להוריד מהתביעות דברים שניתן לפתור תוך כדי דיאלוג.
פעמיים ביום יהיה מבוגר-חונך בשולחן הגישור על מנת לאפשר לווי גישור למעוניינים. הרעיון הוא לפתח את נושא הגישור בביה"ס, כולל קורס גישור לתלמידים וחונכים שירצו בכך. ועדת זה"פ תקבע מי יעביר את קורס הגישור.

הערות:
  1. ועדת זה"פ תדון ותחליט לגבי כל מקרה חריג בכל הסעיפים המוזכרים למעלה.
  2. כל אדם בקהילת ביה"ס ( להוציא ילדי הגן) רשאי לתבוע כל אדם בקהילה.
  3. רק לועדת זה"פ יש זכות להחזיר מיד לפרלמנט חוק שנוגד את חוקת ביה"ס מבלי לחכות תקופת צינון לחוק.
  4. תביעת גופים/ועדות תחשב מקרה חריג. תוגש תביעה ליו"ר ועדת זה"פ, והועדה תחליט על ההרכב השיפוטי ונוהל המשפט.
  5. מטרת כל המערכת השיפוטית היא הורדת האלימות בביה"ס, הגברת השיח בין חברי הקהילה ושמירה על זכויות הפרט וכבודו.

מציעה: ועדת ביקורת

אפרת רומן-אשר: כל הכבוד לועדת ביקורת על ההצעה.
איתי כהן-מילוא:דברי פתיחה.
דורית רנוב:(מסבירה את ההצעה בשם ועדת ביקורת):
ראינו שיש סחבת מאד גדולה בנושא המשפטים מכל מיני סיבות. לעתים מחכים חודשיים למשפט. זה דומה לסחבת של המערכת המשפטית בארץ. אנחנו רוצים לפחות בעולם שלנו לייעל את הדברים.
לקחנו רעיונות ממספר אנשים וניסינו להגדיר ולפרט.
אנחנו חושבים שבבית הספר חשובים גם השיעורים, אבל גם ההתנהגות האזרחית. הקצאת רצועת זמן לשיפוט מצד בית הספר, מראה את החשיבות שהוא מייחס לנושא. זאת אמירה חשובה לגבי סדרי העדיפויות שלנו. מציעים שבכל יום תהיה שעת שיפוט.
אנחנו מציעים לבטל את תיבת התלונות. בזמן השיפוט התובע יגיע, אחרי שהחתים את הנתבע על טופס, שמראה שהוא יודע על התביעה.
אם הנתבע לא יגיע, הוא ישפט שלא בפניו.
אם התובע לא יגיע, המשפט יתבטל.
אם בהגיע התור למשפט, התובע או הנתבע לא נמצאים, הם יעברו לסוף התור.
המטרה היא לוותר על הניירת והסחבת.
אהוד הוכרמן:מבקש תיאור של אופן ביצוע המשפט.
דורית רנוב:ייוקצה חדר לשיפוט. תיקבע רצועת זמן לשיפוט, נניח מ-12:30 ועד 13:15 בכל יום.
אחרי המשפט ימולאו טפסי מעקב לחונכים.
מותר יהיה לדחות ביום את המשפט, אם מישהו ירצה ליווי חונך.
תהיה זכות ערעור על תוצאות המשפט תוך יומיים. ניתן יהיה לערער על גזר הדין ועל חוקיות המשפט, אבל לא על פסק הדין.
בחלק מן המקרים ירצו ללכת לגישור. שולחן הגישור יהיה פתוח כל היום. פעמיים ביום יהיה ליווי של מבוגר (למשל: בהפסקה הגדולה ובסוף היום). רוצים לקיים קורס גישור לכל המעוניינים - מבוגרים וילדים - ולהכניס את הגישור כחלק מן ההתנהלות שלנו.
רונית סנה:בחוק הקודם היתה צריכה ועדת זה"פ להציע קודם כל גישור. כדאי להשאיר את זה.
אהוד הוכרמן:האם בסמכות הועדה לבטל תביעה?
דורית רנוב:לא.
אלישבע ברק:מה קורה אם הנתבע לא מסכים לחתום על הטופס?
דורית רנוב:במקרה כזה התובע יצטרך להביא עד שראה שהנתבע לא הסכים לחתום.
יורם שמיר:רוצה להבהיר שמההצעה עולה שהלימודים מסתיימים בעצם ב-12:30.
עדן אשר:מה קורה אם לתובע יש שיעור בזמן המשפט?
תשובה: לא יתקיימו שיעורים בזמן רצועת השיפוט.
בנג'מין לוי:יש בעיה בהגדרת הגישור. ישנם שני סוגי עבירות: בתביעה "אזרחית" יש מקום לגישור, אבל לא ב"פלילים": אם מישהו עבר על החוק - אין כאן על מה לגשר.
אפרת רומן-אשר:בית הספר שלנו הוא מקום שאמור להעביר אנשים תהליכים, כדי שיבינו את המשמעות של מה שהם עושים. לא חושבת שנכון להחליט מראש שבסיטואציה מסוימת לא יכול לבוא גישור.
בנג'מין לוי:דוגמא קיצונית: אם מישהו שובר את השער של בית הספר ואני תובע אותו - לא ניתן להמיר את זה בגישור. מהנוסח המוצע נראה שזה אפשרי.
נעמה לביא:מיותר לכתוב את זה, כי זה ברור.
איל רון:בעבירות כלפי רכוש בית הספר אין מקום לגישור. בעברות שבין אדם לחברו - יש. המקרים הגבוליים הם מקרי האלימות. צריך לציין בחוק שבמקרי אלימות, לא ניתן להסתפק בגישור בלבד.
נשאלת השאלה מי צריך להגיש תלונות על נזקים לרכוש בית הספר. בפועל זה נעשה בדרך כלל ע"י החונכים, למרות שכמובן גם ילדים יכולים לעשות את זה.
בנג'מין לוי:חשוב להדגיש שבמקרים של נזקים לרכוש בית הספר, לא החונך תובע, אלא בית הספר.
איתי כהן-מילוא:מנסח: בעבירות שבין אדם לביה"ס (רכוש, קהילה) אין מקום לגישור.
איל רון:החוק הקיים אומר שהתובע או הנתבע יכולים לבקש לפסול את השופט. מהנוסח החדש לא ברור אם זה יישמר.
נראה לי מאד לא לעניין שהילדים משתמשים במשפט על כל עניין קטן, כסוג של נקמה. לכן צריך להיות מנגנון ש גישור למקרים כאלה.
רונית סנה:אם ילדים מגישים תביעות כתחליף לנקמה או אלימות, זה עדיף, למרות העומס על מערכת השיפוט.
אפרת רומן-אשר:מה עושים עם תובעים סדרתיים?
איתי כהן-מילוא:השופטים יכולים לייעץ להם ללכת לגישור.
אלישבע ברק:חושבת שההצעה מצוינת. חושבת גם שכל עניין שאינו אלימות קשה, יש לחייב בו גישור. אני יודעת שהמילה "לחייב" מרתיעה, אבל חושבת שזה יצליח אם נאמין בזה: לחייב לדבר.
משפט יכול לבוא אם הגישור לא הצליח. הרבה ילדים, במקום לדבר, בוחרים במשפט. אני רוצה שנגיד להם שצריך לדבר.
אין סיבה שיהיה צוות שיפוט קטן. אפשר שיהיו עוד צוותים, כדי לייעל.
צריכה להיות הבנה מצד ההורים והילדים, שזה זמן שחשוב להיות בו ולא הולכים הביתה. אולי נדרש חוק נוסף, לגבי שעות השהיה בבית הספר.
דורית רנוב:לא ניתן להגדיר את החוק מתוך ההנחה שלא באים בזמן או שיוצאים לפני הזמן.
אלישבע ברק:הנוסח של "בית הספר נגד מישהו", בגלל שהוא חזר מן המגרש לבדו, נראה לה לא מתאים.
אהוד הוכרמן:זה מתאים למקרים קצוניים ויוצאי דופן. השבוע, למשל, שני ילדים הפריעו לקיום שיעור, וזאת עבירה נגד בית הספר.
רונית סנה:יש בעיה ברעיון שהתובע יצטרך להחתים את הנתבע. במקרים בהם התובע חושש להגיש תביעה, זה עלול לגרום לו לוותר על הרעיון. מישהו אחר, החונך או ועדת זה"פ, צריך להחתים את הנתבע.
בעיה נוספת: הנוהל המוצע מזכיר קצת "משפט שדה": הנתבע מקבל את ההודעה והמשפט מתקיים מיידית, לפני שיש לו שהות להתייעץ באנשים נוספים (חונך, הורים וכדומה) ולהכין לעצמו הגנה. צריך לתת לנתבע שהות של יום בין התביעה למשפט. מהניסיון אנחנו גם יודעים שחלק מן התובעים מתחרטים אחרי שהכעס הראשוני חולף. לכן, דחיית המשפט ביום תתרום גם היא לביטול משפטים מיותרים.
בנוסח המוצע ילדי הגן לא יכולים לתבוע. צריך לתקן את הנוסח, כך שהם יוכלו לתבוע בעזרת הגננת.
אהוד הוכרמן:חשוב לחהבין שההצעה באה לפשט ולייעל את מערכת השיפוט שקרסה.

הוצגו התיקונים המוצעים לנוסח ההצעה.

תוצאות ההצבעה:
בעד: 13, נגד: 0, נמנעים:0.
החלטה:
הרכב ועדת זה"פ: תלמיד אחד יו"ר שנבחר ע"י הפרלמנט.
2 תלמידים מומלצים ע"י היו"ר לאישור הפרלמנט.
חבר צוות אחד.

תפקידי הועדה:
  • לקבוע סבב שופטים לפי הנוהל שיפורט להלן;
  • לסדר שופטים בתורנויות ולדואג למחליפים במידת הצורך;
  • להודיע לחונכים על עונשים;
  • לתייק פרוטוקולים של משפטים;
  • לטפל בערעורים;
  • לטפל במקרים חריגים.
צוותי השיפוט: מידי חודשיים ימונו 12 ילדים לצוותי שיפוט.
בכל יום ישפוט הרכב המונה: מבוגר ושני ילדים משכבת ג' ומעלה.
יהיו 5 הרכבים בשבוע וכל שופט ישפוט ביום הקבוע לו במשך החודשיים, עם שני ילדים מחליפים במידת הצורך.
ילדים שלא שפטו בעבר יעברו הכשרה. חובת השיפוט על כל הילדים משכבה ג' ומעלה. מי שיסרב ייתבע ע"י ועדת זה"פ.

נוהל תביעות:
  • רצועת שיפוט בסוף כל יום (ברצועה אחת עם ועדות / ניקוי ביה"ס).
  • כל אחד שרוצה לתבוע יכול לגשת בשעה זו, לעמוד בתור למשפט ביחד עם הנתבע.
  • ניתן לתבוע ביום האירוע או ביום למחרת האירוע, להוציא מקרים חריגים שיידונו בועדת זה"פ.
  • התובע או נציג שלו חייב להחתים את הנתבע על טופס שהוא יודע שהוא נתבע.

  • אם הנתבע לא מגיע למשפט, הוא יישפט שלא בפניו - ללא זכות ערעור.
  • אם התובע לא מגיע למשפט, אין תביעה.
  • אם התובע לא נמצא בהגיע תורו, הוא הולך לסוף התור.
  • אם התובע / נתבע רוצה עדים, עליו לדאוג לכך שהעדים יהיו בסביבת אזור השיפוט באותו זמן.
  • אין יותר פתקי תביעה (תיבת תלונות), אלא תור עם המתנה ממוספרת.
לווי חונך / דחיית המשפט: נתבע / תובע שזקוק ללווי חונך / התייעצות ידאג לכך. אם החונך או היועץ הרצוי לא נמצא, מותר לדחות ביום את המשפט.

ערעור: למערער יש יומיים לגשת לערעור לפי נוהלי השפיטה הרגילים, תוך שהוא מיידע את היו"ר שהוא מערער, על מנת שיוכלו להכין את פרוטוקול המשפט שלו.
מותר לערער על גזר הדין או על חוקיות המשפט, אבל לא על פסק הדין.

ביזוי משפט: אדם שמפריע במהלך משפט יוכל, באופן אוטומטי, לקבל עוד עונש מידי אותם השופטים על ביזוי המשפט. אין צורך ללכת לתביעה בהרכב אחר.

הכשרה: כל השופטים - בראשית תקופת השיפוט הדו-חודשית - יעברו רענון והכשרה לשיפוט יעיל ומהיר. ועדת זה"פ תקבע מי יעביר את ההכשרה.

טפסים:
  • פרוטוקול משפט
  • יידוע חונכים על העונש
  • טופס מעקב על ביצוע העונש
  • החתמת הנתבע
  • מספרים לתור
גישור: אם כתוצאה ממשפט המסקנה היא גישור, מימוש הגישור הוא על אחריותם של הצדדים המעורבים. אי אפשר לחייב אדם לגישור.

שולחן גישור: יהיה שולחן גישור על מנת לקיים ולמסד גישור בין הצדדים המעורבים. השולחן יפעל במשך כל שעות היום. המטרה להוריד מהתביעות דברים שניתן לפתור תוך כדי דיאלוג.
פעמיים ביום יהיה מבוגר-חונך בשולחן הגישור על מנת לאפשר לווי גישור למעוניינים. הרעיון הוא לפתח את נושא הגישור בביה"ס, כולל קורס גישור לתלמידים וחונכים שירצו בכך. ועדת זה"פ תקבע מי יעביר את קורס הגישור.

הערות:
  1. ועדת זה"פ תדון ותחליט לגבי כל מקרה חריג בכל הסעיפים המוזכרים למעלה.
  2. כל אדם בקהילת ביה"ס (להוציא ילדי הגן) רשאי לתבוע כל אדם בקהילה. הגננת יכולה לתבוע בשם ילד בגן.
  3. רק לועדת זה"פ יש זכות להחזיר מיד לפרלמנט חוק שנוגד את חוקת ביה"ס, מבלי לחכות תקופת צינון לחוק.
  4. תביעת גופים/ועדות תחשב מקרה חריג. תוגש תביעה ליו"ר ועדת זה"פ, והועדה תחליט על ההרכב השיפוטי ונוהל המשפט.
  5. מטרת כל המערכת השיפוטית היא הורדת האלימות בביה"ס, הגברת השיח בין חברי הקהילה ושמירה על זכויות הפרט וכבודו.
  6. בעבירות נגד בית הספר או רכושו, נציג בית הספר - חונך או תלמיד - יתבע בשם בית הספר. השופטים רשאים במהלך משפט להחליט אם תביעה היא פרטית או מטעם בית הספר.











Graphics created by School Icons