בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש



נפתח מרכז חקר

30/4/03:

שלום לכולם,

מיום ראשון פועל מרכז חקר. הילדים החלו להשתמש בחומרים שונים, כמו קל-קר, גומיות מסמרים, בטריות, נוריות, תיל, ובנו והרכיבו כל מיני סירות עם מדחפים מונעי גומיות, הגאים נעים וכו', מעגלים חשמליים, ועוד ועוד. חלק בהתאם לתכנית כתובה, שהביא עמי, חלק המצאות ושכלולים שהם יצרו. קבוצה בהחלט מרשימה של ילדים, ורבים מהם כאלה שבדרך כלל נכנסים למעט שיעורים. העובדה שמרכז החקר עומד בחלל האולם עוזרת לילדים לגשת, להתבונן ואחר כך להתנסות. בנוסף הילדים עובדים עם חתיכות עץ, מסמרים ומשורים. היטיב להגדיר זאת עומרי: הילדים משחקים בקוביות, רק שכאן הם מרכיבים אותם ומחברים את הקוביות זו לזו.

קבוצת ילדים החלה לבנות בחוץ טירה מתערובת חימר, מוקפת תעלת מים.
ההתנהלות הזו, מושכת עוד ועוד ילדים לסוגים שונים של עשיה. למשל בעקבות החפיר (ולא רק), קבוצת ילדים מהגן "שתלה" זרעי חרובים בחצר, הם השקו אותם וסימנו את המקום בקפידה.

בולטים לדעתי כמה תהליכים מעניינים שעולים מתוך ההתנהלות הזו:
א. אחדים מהילדים בוחרים להכנס לפעילות מתוך יוזמה עצמית, ולאו דווקא כאשר המבוגר הוא המנחה. תפקיד המבוגר הוא יותר בהכוונה, בהמצאות פאסיבית ושמירה על הגבולות, ולא כמי שמוביל את הפעילות.
ב. אולי גם בשל האופי המיוחד של מבנה בית הספר, ואולי לא רק, כאשר מתנהלת פעילות בחלל האולם, היא גורפת וסוחפת אחריה בסופו של דבר כמעט את כל הילדים.
ג. כבר אמרנו, ואני שוב מזכירה, שהאנרגיות בבית הספר שלנו תופסות את כל הילדים, יש מין התפשטות שאוחזת בכולם, וזה פועל לטוב ולרע. בעשייה חיובית, כולם משתתפים, וכך גם כשיש אנרגיות שליליות.
ד. שוב ושוב אני נוכחת לראות שילדינו יוזמים, פעילים ועסוקים כל הזמן, בדברים שהם בוחרים לעשות, והדבר הזה נכון לכל הגילאים. הם באמת לא מחכים שהמבוגר יכוון/ינחה/יוביל אותם.

יחד עם זאת: אין בדברי אלה כדי להגיד שכל ההתנהלות של בית הספר צריכה להיות כזו: גם למתכונת השיעורים יש חשיבות רבה, אם כי גם בשיעורים חלק מהאופי המיוחד הזה, בא לידי ביטוי. (לקבוצת תלמידי בהסטוריה, אמרתי אתמול בחיוך, כמה אני מתגעגעת לאפשרות לעמוד/להלך בחלל הכתה, כשאני מדברת והילדים פעורי פה ועיניים עוקבים ושותים בצמא את דברי. זה לא קורה, ועל אף שזה יותר קשה, טוב שכך: הם שואלים, הם מתערבים, הם מדברים - הם מנהלים את מהלך השיעור לא פחות מהמורה. ובזה כוחם!

עד כאן להפעם
בברכה, בידידות ושיהיה יום טוב

יהודית


לעדכונים מקורסים נוספים







Graphics created by School Icons


Bears image creadted by Cute Colors