בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש
עדכונים מפרויקט החקר
6/1/04: 
עשרות אנציקלופדיות ומילונים נמכרים ביום, אלפי ספרים מודפסים ביום, עשרות אלפי
מחקרים מתפרסמים ביום, מאות אלפי עיתונים יוצאים לאור, שלא לדבר עם כמות
האתרים והידע שעולים מידי יום באינטרנט... תארו לכם כמה יידע מחכה לילדים שלנו.
האם את כל הידע הזה הם יצטרכו לדעת? את כל הידע הזה אתם יודעים?
אנו חיים בעידן של תמורות גדולות ומהירות בכל תחומי החיים, תמורות פוליטיות, חברתיות, תמורות טכנולוגיות המעצבות כל רגע מציאות חדשה,
הכל הופך לדינאמי. התהליך הזה מציב סימני שאלה רבים ומגדיל את אי הוודאות.
התפקיד שלנו אינו רק לתווך או להיות סוכני ידע. אין אנו (ע"פ המטאפורה המדויקת של פאולו פריירה) רואים בתלמיד קופה ובנו ה"מורים" כמי
שאמור להכניס לתוכו מטבעות של ידע.
כדי שיוכלו להתמודד עם פיצוץ הידע והדינאמיות עלינו:
א. לאפשר ולעודד את תהליך הסקרנות והלמידה הטבעיים
ב. להקנות מיומנויות לפיתוח הלמידה העצמאי.
למידה אינה תוצאה של הוראה, אלא של סקרנותו ופעילותו של הלומד. -
ג'והן הולט
החינוך הדמוקרטי רואה בלמידה תהליך שכולל את כל החיים ונמשך כל החיים: הוא בנוי מסך כל ההתנסויות המסייעות לאדם לעצב את אישיותו
ורואה בראש ובראשונה את הילד במרכז התהליך. הילד יודע מה טוב ונכון עבורו ועלינו להגיע לעומקים נוספים וגדולים יותר מאשר תודעת הילד לגבי
עצמו.
קורצ'ק טוען ש"המחנך צריך לתת חופש פעולה לילד ועם זאת להדריכו בזהירות בכוון הנכון". אנו קודם כל מחנכים המנסים להתעמק בשאלת הילד
עימו אנו עובדים.
תכני הלימוד, מתודות הלימוד, מסגרות הלימוד וכל שאר שאלות ההוראה אינן חשובות כשלעצמן וכן אינן מקבלות את משמעותן וצורתן מתוך תחום
הידע אותו מלמדים, אלא יוצאות מהילד עצמו, התפתחותו, צרכיו, בעיותיו, קבוצת הגיל אליה הוא שייך.
במרכז החקר - הילד מתוך עולמו בוחר נושא המסקרן אותו. עלי מוטלת האחריות להעשיר את הסביבה בהתאם להתפתחות האישית של כל ילד
ולנושא שבחר. דרך הנושא שנבחר אנו גם מלמדים את "מיומנויות היסוד" הנגזרות באופן טבעי בתהליך כגון: חשבון, קריאה, אנגלית, מדע ועוד.
האופי האישי של כל ילד בא לידי ביטוי בדרך בה הוא לומד. יש תלמידה שחוקרת ומובילה את הנושא יותר לכיוון ספרותי. יש חוקר שמוביל את
הנושא לכיוון מדעי-ניסויי. יש חוקרת שמובילה לתחומי פילוסופיה, ויש המשלבים תחומים שונים.
יש לנו זמן. אין מגבלה של שיעור, סמסטר, שנה. הלמידה נעשית ללא לחץ או סטופר. כל אחד לומד בקצב שלו.
אין השוואות בין אחד לשני, אין צורך בהישגים ואין תחרות. אין חומר ש"צריך להספיק". כל אחד לומד בסדר שונה, ובצורה שונה.
רוב מה שנקרא "הפרעות" או "ליקויים" זה רק תגובה אלרגית לבית-הספר. -
סנדרה לין דוד
אחד החוקרים ביקש לא לקרוא חומר אלא רק לאסוף תמונות, חוקר אחר מתעמק בהבנת חומר לבגרות בגאוגרפיה וחוקרת אחרת מקבלת תרגום
לחומרים מקורס בסוציולוגיה באוניברסיטה.
הלמידה יכולה להתקיים ליד שולחן, בספריה, בטיול, בסיור מאורגן ועוד.
מה שחשוב זה לא להפסיק לשאול.
אלברט איינשטיין
היות והנושא נבחר מעולמם, הלמידה טבעית ומהנה. בכל פעם שאני מגיעה, שובל של ילדים מלווה אותי בשאלות, בקשות, דיווחים וסיפורים על
הנעשה בחקר שלהם במהלך השבוע. הלמידה נינוחה ומהנה (לשני הצדדים) ורמת המוטיבציה גבוהה ביותר. הילדים משקיעים זמן רב והלמידה
משמעותית עבורם ביותר (וגם עבורי).
קודם כל, מה שהוא לומד בעצמו, הוא זוכר טוב יותר. שנית, וחשוב יותר, כל פעם שהוא לומד משהו בעצמו, הוא רוכש עוד בטחון ביכולתו ללמוד.
(הולט)
כדי שבעתיד התלמידים הדמוקרטיים יוכלו להתקדם עם הידע העולמי, עם השינויים הדינאמיים שיחולו בעולמם או עם שאיפותיהם החדשות, עלינו
להכשיר אותם להיות "לומד- חושב עצמאי". הם זקוקים למיומנויות של למידה עצמאית וחשיבה הניתנות ליישום
והתאמה גמישה לתכנים ולמצבים שונים ומגוונים.
לאחר שיצרנו אווירה של למידה טבעית ישנן שיטות ואמצעים שונים לפתח לומד עצמאי. לכל ילד מתאימה הגישה והשיטה שלו. אבי החשיבה החוקרת
היה דיואי (1902), שטען שחשיבה מתחילה בהיתקלות בקושי או בבעיה, שגורמים ל"הפרת האיזון". היות והאדם שואף לאיזון הוא ימשיך ויחפש את
הפתרון או את הידע.
באופן כללי במרכז החקר אנו מלמדים מספר כלים:
- בחירת נושא המעורר פליאה וסקרנות - התלבטות בין כמה נושאים ובחירה.
- שאלת שאלות - תהליך מורכב וחשוב. ניסוח שאלות הכרחי לתהליך למידה.
- השערת השערות.
- חיפוש מידע ותשובות - תהליך חיפוש המידע מתמשך לאורך כל החקר. מקורות המידע מגוונים ומותאמים לנושא. מתמודדים עם אנציקלופדיות,
ספריות, אינטרנט והקהילה. יתרון הקהילה המקושרת שלנו הינו בסיוע שאנו מקבלים ומההפריה ההדדית. החוקרים נעזרים ביועצים, במוזיאונים,
סיורים ומרואיינים.
- מתן מענה לשאלה או שאלות - שלב סיכום המידע שהצטבר נעשה בדרך כלל בכתב ולעיתים בהקלדה במחשב.
- הסקת מסקנות - מרכיב חשוב של "בקרת איכות" למידע שהצטבר.
- הצבת שאלה חדשה - תהליך החקר מסתיים בהבנה שלמדנו, חקרנו, הסקנו מסקנות אבל זה חלק מתוך הנושא שחקרנו.
היות והעבודה אישית ויוצאת מתוך עולם הילד האינדיבידואלי חלים שינויים במבנה החקר.
לסיום החוקרים מציגים את עבודתם בפני הקבוצה. הפצת המחקר נעשית באמצעים שונים וכל אחד בוחר את הדרך שלו.
דינה רמות
|
לעדכונים מקורסים נוספים
Graphics created by School Icons
|