בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש


שיעור היסטוריה לד'-ו':
משבר הטילים בקובה
5/12/05:

קובה הייתה בעלת חשיבות עצומה לארה"ב בגלל הקרבה שלה לחוף האמריקאי ובגלל אינטרסים כלכליים של התעשייה הקובנית (בעיקר תעשיית הסוכר), קובה היתה תחת השפעה אמריקאית. בגלל מלחמת ארה"ב – ספרד שהיתה בשנת 1898 ובה ניצחה ארה"ב.

בשנת 1959 השתלט פידל קסטרו הקומוניסטי על האי בעזרת מהפכה וזה גרם לעצבנות בארה"ב.

ארה"ב לא יכלה להשלים עם השתלטות קסטרו על האי בינואר 1959 מכמה סיבות עיקריות:
  1. הלאמה (קומניזם , כזכור פירושו שכל התעשיה שייכת למדינה ולא לבעלים פרטיים) קובנית של התעשייה והחקלאות שפגעה באנשי עסקים אמריקאים.


  2. חיזוק היחסים של קובה עם ברה"מ (יחסים רישמיים נוסדו בקיץ 1960) – ארה"ב לא יכלה להשלים עם חדירה רוסית למה שנחשב החצר האחורית שלה.


  3. בנאום ההכתרה שלו הכריז הנשיא קנדי על מדינות אמריקה הלטינית כחזית עיקרית בקרב על החרות. המישטר הקומניסטי בקובה היה מנוגד לרעיון של הנשיא קנדי.
מהצד הרוסי, ההפיכה של קסטרו בקובה התקבלה בעין יפה. חרושצ'וב קרא למלחמות לשחרור לאומי והניסיון הקובני נתפס כהתנערות מהאימפריאליזם והקפטליזם האמריקאי, מגמה שנתפסה כמועילה למוסקבה. במאי 1962 החליט חרושצ'וב על הנחתם החשאית של טילים בקובה.

המשמעות האסטרטגית של טילים בליסטים רוסים בקובה לביטחון הלאומי של ארה"ב הייתה עצומה. הטילים היו מסוג SS 4 בעלי טווח של 1020 מייל ויכלו לאיים על מעגל שהקיף את דאלאס ואת וושינגטון, והטילים מסוג SS 5 בעלי טווח של 2200 מייל יכלו לאיים על כל ארה"ב (טילי ה SS 5 לא הגיעו לקובה). בהערכה של הסי אי אי, התקפת טילים כזאת תביא ל 80 מליון הרוגים אמריקאים ותעמיד בסכנה את הכוחות התגובה האסטרטגים. הקרבה של קובה לחופי ארה"ב תקטין בצורה משמעותית את זמן התגובה האמריקאי ותסכן את יכולת ה'מכה השנייה'.

ניהול המשבר

קנדי מייד הקים צוות יועצים מיוחד האקסקום (EXCOMM) שכלל אנשי צבא וממשל (אחיו של הנשיא – רוברט קנדי – לקח חלק בצוות) לדון במשבר ובדרך הטיפול בו. הצוות שקל מספר דרכי פעולה:
  1. התקפה אווירית להשמדת בסיסי הטילים, פלישה יבשתית, מו"מ עם הרוסים, והסגר ימי.


  2. הטלת סגר ימי על קובה עד שתוציא את הטילים.
ב-22 לאוקטובר קנדי נשא נאום לפני האומה ובישר על הימצאותם של הטילים בקובה. הוא הודיע כי הוא החליט על הטלת הסגר ימי (בטווח של 500 מייל מקו החוף הקובני) שימנע כניסת חומרי מלחמה לאי. הוא הזהיר כי התקפה מצידה של קובה תחשב להתקפה רוסית.

חרושצ'וב הודיע במכתב ששלח לוושינגטון כי ברה"מ רואה בהסגר אקט מנוגד לכללים בין לאומיים ואוניותיה לא יתייחסו אליו.

ב-24 לאוקטובר נעצרו הספינות הרוסיות קרוב לקו ההסגר (למכליות נפט ניתנה זכות מעבר) אך המשבר עדיין לא הסתיים.

כוח של 140,000 נחתים הוכן לפלישה בפלורידה וכוחות הגרעין האמריקאי הושמו בכוננות גבוהה.

ב-26 לאוקטובר חרושצ'וב כתב לקנדי מכתב בו הוא מגנה את ההסגר הימי אך מוכן להסיר את הטילים בתנאי שארה"ב תתחייב לא לפלוש לקובה. באותו ערב נפגש אחיו של הנשיא, רוברט קנדי, עם השגריר הסוביטי בוושינגטון והחל לעבוד עמו על עסקה לפיה ברה"מ תסיר את הטילים מקובה תמורת הסרת טילי היופיטר האמריקאים מטורקיה (טילים בליסטים לטווח בנוני מיושנים שקנדי החליט להציב בטורקיה ב 1961 ושנהפכו למבצעיים בסביבות מרץ שנה לאחר מכן). ב 27 לאוקטובר פורסם ברדיו מוסקבה מכתב נוסף ששלח חרושצ'וב לקנדי ובו נאמר כי ניתן להגיע לסיום המשבר תמורת הבטחה אמריקאית לא לפלוש לקובה והסרת טילי היופיטר.

קנדי דחה את האפשרות של פלישה לקובה והסכים ליוזמה הראשונית של חרושצ'וב לפיה הסרת הטילים מקובה תלווה בהתחייבות אמריקאית לא לפלוש לאי תוך שהוא מתעלם מסוגיית היופיטר.

הוחלט לשים את סוגיית טילי היופיטר על השולחן. באותו הערב הודיע רוברט קנדי לשגריר הסוביטי בפגישה סודית כי ארה"ב מוכנה לכלול את טילי היופיטר בהסכם.

ב-28 לאוקטובר, חרושצ'וב קיבל את הצעתו של קנדי בהודעת רדיו רישמית. קסטרו – שלא קיבל הודעה מראש על ההחלטה הסוביטית – זעם וטען שיסרב להניח למשלחות או"ם להיכנס לקובה לפקח על הסרת הטילים ואף יצא בדרישות משל עצמו שכללו את הסרתו של הבסיס האמריקאי בקובה ב-Guantanamo . מוסקבה ריככה את זעמו של קסטרו עם הזמנתו לביקור במוסקבה בינואר 1963 ועם הבטחת סיוע. בסוף השבוע הראשון של נובמבר אישר הפנטגון כי הטילים בקובה פורקו. ההסגר הימי האמריקאי הסתיים ב 20 לנובמבר עם הבטחה רוסית כי תוך חודש יוצאו כל ציוותי הטילים מקובה.

שאלות
  1. מתי התחיל המשבר? מתי עלה קסטרו לשלטון? למי היה יותר קרוב, לרוסים או לאמרקאים?
  2. מדוע רצו הרוסים להציב טילים בקובה?
  3. מדוע חששה ארה"ב מעליתו של קסטרו לשלטון בקובה?
  4. מה היו האפשרויות של הנשיא קנדי לאחר שהתברר לו שישנם טילים רוסים בקובה?
  5. כיצד היית את/ה נוהג/ת במקומו של נשיא ארה"ב? מה היו התוצאות של החלטתך?
  6. האם את/ה מסכים/ה עם הצעדים שנקטו נשיא ארה"ב ונשיא ברה"מ במשבר?
  7. נסה/י להגדיר את תפקידה של קובה בכל הארוע.








Graphics created by School Icons