בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
 מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש

עדכון משיעורי האזנה מודרכת למוסיקה

14/5/07:

להלן סיכום השעור מהיום, כפי שפורסם בבלוג שלי בקפה דה-מרקר.
שימו לב: מעתה ניתן גם להאזים לקטעים שהיו בשעור ברשת! פרטים בסוף.

אני חוזר משעור נוסף מהאזנה מודרכת למוסיקה שהעברתי היום.

כל הדברים שמרכיבים את הקורס היו שם גם היום: פיתוח וחידוד יכולת ההקשבה, נתינת כלים להערכה אומנותית, לחיבור רגשי, לחיבור תרבותי חברתי וליצירתיות - בה הכל מותר, כל עוד תהיה מנומק (הזכרנו את דושאמפ).

השעור הוקדש לרימיקסים ומאש-אפים, המקום שבו בא לידי ביטוי המפיק המוסיקלי, או הדי ג'יי., שני תפקידים חדשים יחסית במערך היצירתי המוסיקלי.

הזכרנו את LOVE של הביטלס, תקליט שהוזכר בשעור הראשון שלנו, על STRAWBWERRY FIELDS FOREVER ואת ג'ורג' מרטין, ראשון המפיקים הדגולים.

קודם כל פרקנו שיר לערוצים. שמענו את More than words של Extreme, שיר שקל לזהות את התפקידים השונים בו: שתי גיטרות, שני קולות, ואז שמענו את הא-קאפלה, הגרסה שיש בה רק את תפקידי השירה. כשהבנו שזה קיים, שמענו את לד זפלין (הם מתחילים לחלחל עכשיו אצל הילדים, יברך אותם האל). שמענו את whole lotta love המגניב, ואחריו את המאשאפ המטורף שבו לקחו את המוסיקה של זפלין והלבישו עליה את המילים (אקאפלה) של drop it like it's hot של סנופ דוגי דוג. פיות נפערו בתדהמה. :-)

אחר כך דיברנו על רימיקסים ולמה עושים אותם (שיתאים למקום אחר - רדיו או מועדון, כדי לתת אינטרפרטציה, או כדי ל"תקן טעויות" כמו ב"גרסת במאי" לסרט). שמענו כמה רימיקסים קיצוניים - את Izobel של ביורק (שמגיע לה שעור שלם), קודם המקור ואז הרימיקס הגרובי של דאודטו, ואז נכנסנו לעובי הקורה. דיברנו על שירים ששינו את העולם. על אתיופיה של שנות השמונים, על סר בוב גלדוף ומידג' יור שראו טלויזיה והבינו שחייבים לעשות משהו, את איך קם הלייב אייד , ואז USA for Africa ושמענו את הרימיקס של Do they know it's christmas. ברימיקס, על רקע התופים של פיל קולינס, כל הזמרים שמשתתפים בשיר מדברים כל אחד בתורו ושולחים את המסר שלהם לעולם, כשבסוף דיוויד בואי (המלך) נותן את שלו ומבקש מכולם לתרום למען עולם טוב יותר, ובוב גלדוף מסכם בקולו העייף והמרוגש את 24 השעות של ההקלטה תוך ציון התאריך (25.11.1984) והשעה (8 בבוקר) ממש אפשר לשמוע בקול שלו את החוויה שהוא עבר. הוא מודה לכולם, ומאחל חג מולד שמח, פיל קולינס נותן מעבר תופים טיפוסי וגדול שלו, כולם ביחד סופרים 1 2 3 4 ושרים את הפזמון "feed the world". מצמרר כל פעם מחדש :). ב 7 הדקות שנשארו לנו שמענו את אחד הרימיקסים האהובים עלי מכל הזמנים, רימיקס שנקרא young persong guide to the 12 inch mix (בדיוק מה שאנחנו עושים...) לשיר rage hard של פרנקי גוז טו הוליווד. הזכרנו את פרנק סינטרה מהשעור הקודם, ושמענו את המיקס שבו בחורה, עם קול נפלא, מדריכה אותנו על פני הערוצים השונים שמרכיבים את השיר, לקראת הקליימקס הענק עם קולו של הולי ג'ונסון.

עד עכשיו נתתי להם כלים ראשוניים להאזנה ביקורתית. עד סוף השנה נתמקד בכל שעור בשיר אחר, פעם מהם, פעם ממני. יש כבר כמה דברים שאני יודע שאני רוצה ללמד אותם, כמו איאן בראון או אנדרוורלד.

אדם יכול לקנא בעצמו??

למי שרוצה לשמוע את הקטעים:
כנסו לאתר שלי: www.mediamusic.co.il
ב"כניסת לקוחות" רישמו
שם משתמש: haazaana
סיסמא: mudrechet

הקטעים מחכים לכם שם
:-)

 אמיר







Graphics created by School Icons