בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש


18/1/02 - פרלמנט #13

יו"ר הישיבה: תמרה שיפרין
רשמת: לירז אולמר
סדר דוברים ונושאים: נעמה לביא
1. שיחה חופשית:
שביט רטר: אני הייתי עדה אתמול לסיטואציה מאד קשה שהשאירה אותי מזועזעת. הורה, שלא נמצא כאן, דיבר בצורה מאד מכוערת למיכל. העביר ביקורת לפני הורים אחרים ולפני ילדים אחרים. אנחנו הקמנו את ביה"ס כדי ללמד את הילדים שלנו ערכים, שוויון, הומניות. אנחנו מצפים מצוות ביה"ס שיכבד את הילדים שלנו ויתן להם אהבה ונדמה לי שבדרך הזו, כהורים ייתכן שהיא משקפת משהו בנו כהורים, אולי אנחנו מחבלים בתשתית, בדרך, בפילוסופיה. אם אנחנו מתייחסים בחוסר כבוד לצוות ביה"ס ואם אנחנו תופסים אותם בבוקר בטענות, מענות וטרוניות זאת לא ביקורת בונה, בעיתוי נכון, ב-4 עיניים, בדרך מכבדת, לא לפני אנשים אחרים שעדים ולא משנה גם על מה הייתה הביקורת.
רותם חלילי: אולי תתקשרי להורה הספציפי ותגידי לו.
שביט רטר: בחרתי לומר זאת, כי התחושה שמלווה אותי בשבועות האחרונים, אם אנחנו מדברים על היררכיית הצרכים של מסלוי, אז זה בראש סדר העדיפויות. אנחנו יכולים לעשות פרלמנטים, וועדות, אבל על זה יקום וייפול דבר. יש פה משהו של דפוס באווירה שנראה לי שמחבלת בכל המאמץ שלנו להקים פה בי"ס. התחלתי לדבר על זה עם שרה. אני כל בוקר באה מתחילה לדבר עם הצוות, ואני מחבלת בעבודת הצוות ופועלת בסדר היום של ביה"ס. כ"א מאתנו כהורים, צריך לעשות את חשבון הנפש שלו איך אנחנו מכבדים את הצוות שהפקדנו בידיו את ילדינו.
אייל גיא חיים: מאד מסכים עם כל מה שאמרת. אבל יש שאלה אחרת. עד היום מאד נזהרתי להתייחס רק לילדים ואני מנסה מאד לעשות זאת ולא להעיר את הצוות. אני לא רואה שיש ממש פתח להקשבה אלי, להתייחסות לבעיות. אם אני כהורה רואה משהו שמאד אקוטי ובוער כרגע וזה חשוב לי מאד להגיד, באותה שנייה, האם לא עדיף שאגזול זמן. אולי אותו הורה, לא מצא ערוץ אחר.
שביט רטר: כולנו כהורים צריכים ללמוד גם להתאפק או לשאול את אותו איש צוות מתי אפשר לדבר אתו. הייתי עדה לסיטואציה של השפלה. יש פה דפוס שכולנו לא מתאפקים כהורים ואנחנו צריכים למצוא את הזמן להגיד את הדברים.
אייל גיא חיים: אולי יש כשל בתקשורת.
שביט רטר: נכון, צריך לקבוע נהלים.
מיכל גלבוע-אטר: לא חושבת שיש בעיה של ערוצי תקשורת. כי מי שרוצה לדבר איתי, מוצא את הדרך. אם יש עניין אפשר להתקשר אלי ויש מספיק הורים שקבעו ונפגשו איתי. אנשים צריכים ללמוד לדחות סיפוק. אנשים צריכים להבין שיש זמן לכל דבר. אם יש מישהו שלוחץ עליו, יכול להתקשר אלי בערב ואדבר אתו. (לאייל) ערוצי תקשורת נמצאים.
אייל גיא חיים: הייתה לנו שיחה, אני הולך לברר מה הורים רוצים.
רונית סנה: מהו הזמן הנכון לדבר עם הצוות?
מיכל גלבוע-אטר: אפשר להתקשר ולקבוע. בשעות הצהרים או בימים שאנחנו פה בתורנות בשבע וחצי בבוקר. להרים טלפון ונמצא את הזמן.
אייל גיא-חיים: מה עם הצד השני, לעדכן את ההורים, לשתף אותם.
יהודית אברון: מפגשי הורים, אסיפת הורים, פורום, דוא"ל.
רותם חלילי: אני נורא מחוברת למה ששביט אמרה אבל אני רוצה להגיד שאני השבוע בענייני וועדת צוות וחשתי בדיוק את מה שאת אומרת, שמיכל חשה, כשקבלתי תגובה לאימייל ששלחתי בקשר לוועדת צוות. אני חושבת שזו אלימות מילולית. באימייל הייתה הערה אישית מאד לא יפה. מי שעונה, צריך להבין שאנשים חושבים על הדברים.
שביט רטר: אני חוויתי גם תחושה של אלימות מילולית וחוסר פרגון באימייל.
יהודית אברון: מה שקורה לנו זה תהליך שיש בו 2 אלמנטים. אנחנו מתעסקים במשהו שבנפשנו. כי זה לא סתם בי"ס, אנחנו עשינו משהו שבא מאמונה ואידיאולוגיה והמעורבות הרגשית גדולה יותר. מה עוד שאנחנו הולכים על עיוור, המון שאלות שמעוררות הרבה חרדות ודאגות. אין יום של שקט. בבי"ס רגיל גם אין שקט, אבל אנחנו יודעים שאין לנו ברירה. וזה שם את כולנו במקום של חוסר בטחון קבוע. וזה בפני עצמו מעורר הרבה רגשות. ומאד נוגע. מה שעלה בפרלמנט הקודם זה שמצד אחד מדברים על אלימות ומצד שני הצורך בדיאלוג. ואני חושבת ששני הדברים כרוכים זה בזה. הרבה פעמים אלימות באה כאשר אין אמצעי תקשורת אחרים. אני מודה שהילדים הכי פחות מקולקלים, כי היה להם פחות זמן להתקלקל. המבוגרים משתמשים באלימות מילולית והילדים באלימות פיזית. אם מישהו הפר איזשהו חוק אפשר להעלות אותו לוועדת משמעת, גם מורים גם הורים. האם רק הילדים עוברים עבירות משמעת? לא. אף-אחד לא משתמש בזה. אתה חושב שמורה עשה לך עוול, אתה חושב שהורה עשה לך עוול, תביא לוועדת משמעת. בוועדת משמעת אני מקווה שהמטרה שלה היא להגיד: עשית - עונש. לשם באים לדבר על הדברים שנעשו.
אייל גיא חיים: השם שלה מפחיד: וועדת משמעת.
יהודית אברון: אז תציע לשנות את השם בפרלמנט.
שי אולמר: אני לא חושב שיש בעיה של ערוצי תקשורת. יש בעיה של ארגון. אנחנו לא מאורגנים בערוצים המוסדרים, באיזו צורה ובאיזה פורום. אין בעיה להעביר ביקורת. צריך לדעת להעביר ביקורת אבל יש מקום לביקורת הדדית לכל הכיוונים. אם היה צורך לדבר תמיד אפשר למצוא את הזמן. בסופו של דבר. הבעיה שאנחנו בי"ס בהתהוות וכל דבר צריך להמציא. הורים צריכים להיפגש אחת לזמן ולדבר.
מיכל גלבוע-אטר: עלו פה כל מיני הנחות והשערות למה הדברים כך. אין שום ספק שכולם פה באיזשהו מצב של רגישות מאד גדולה כי כולם פה נותנים את נשמתם, הורים, צוות, ילדים. איך הקהילה נותנת אחד לשני לעבוד ומה התפקיד של כל אחד ואחד פה. מתי נגמרים ההורים ומתחיל צוות. יש פה בלבול מאד גדול. יש פה סוג של סירוס ובלימה ועל כל צעד ושעל יש בלימה. וצריך למצוא את הדרך. גם להגיד ולהתייחס, בזמן הנכון ולא רוחשים ובחשים מאחורי הגב, בחדרי חדרים. דברים שמתגלגלים ולא מגיעים לצוות, הם לא לעניין.
רותם חלילי: אין מקום בצוות שאחד מאנשי הצוות יעשה לובי הורים למענו. טלפונים לקבל תמיכה.
מיכל גלבוע-אטר: צריכה להיות שקיפות. התפקיד של הצוות זה לא התפקיד של ההורים ולהיפך.
שרה טל: חשבנו הרבה על איך לעשות את ההכשרה לקהילה, להורים וכפי שידוע לכם הצוות התחיל.
דורי חזן: אתם לא מסכימים עם מה שמישהו אומר רק בגלל שלא אוהבים אותו אישית. בגלל שכועסים על מישהו, אפילו אם מסכימים עם מה שהוא אומר מתנפלים עליו.
שרה טל: פורום מפגשים של ההורים בביה"ס כשזה יהיה פעם בשבועיים פעם מרצה אורח על נושא מסוים והמרצה הראשון, יעקב הכט 29.1.02 שידבר על בי"ס דמוקרטי בהקשר שלנו. פגישה הרצאה ופגישה שיח שנתחיל לקיים דיאלוג בינינו על כל הדברים שאנחנו לא מגיעים לדבר עליהם בביה"ס. זה יהיה לדעתי ערוץ התקשורת. הצוות יהיה נוכח. נורא חשוב לפנות לזה את הזמן וחשוב לבוא לדבר ולשמוע.
דורי חזן: יש כאן כלב שכל הזמן נכנס. טוטו שחור לבן. לא יכולים להכניס לכאן כל חיה, סתם ככה. הוא עולה על הפופים. צריך שתהייה לזה וועדה.
שרה טל: החוק (בקשר לנוכחות בעלי חיים בביה"ס) פרוץ.
שי אולמר: נאמר אז שההצעה חוזרת לוועדה והוועדה צריכה לנסח משהו חדש.
תמרה שיפרין: אין חוק שאומר שאסור, ואין חוק שאומר שמותר.
תמרה שיפרין: (לדורי) אני חושבת שזה נושא חשוב מאד. ונדבר כשיבואו לפרלמנט אנשים שידעו שזה אנשים שמדברים עליו.
דורי חזן: עד שיחליטו אסור לתת לה להיכנס.
רון יהודה: יש ילדים שאוהבים את הכלבה.
דני ילון: אני חושב שכדאי שיהיה פעמון שהילדים ידעו מתי מתחיל שיעור ומתי נגמר שיעור. אם זה מקובל על כולם.
דורי חזן: נכון.
רון יהודה: נכון.
דני ילון: לזכותה של מיכל תמיד התשובות שלה אמיתיות ואין טיוחים ואת זה אני מאד מעריך. לקחנו צוות, בחרנו מנהלת, וסרסנו אותה. לכל דבר צריך וועדה. יש פה צוות שינהל את ביה"ס. לא נראה לכם, תבואו לפרלמנט. סמסטר שלם יש דיונים כל הזמן. תנו לה את הסמכות, לא נראה לכם, תעבירו חוק. אני מוכן לדאוג לפעמון, לשים אותו, ומי שלא מוצא חן בעיניו שיבוא לפרלמנט.
מיכל גלבוע-אטר: אני חושבת שאתה משקף רצון של הרבה ילדים.
לירז אולמר: אז עדיף שזה יבוא מהילדים, שהילדים הם אלה שיגישו את ההצעה, יבואו בהמוניהם לפרלמנט להצביע, ואולי גם הם אלה שיתפעלו את הפעמון.

2. הצעה: ועדת צוות (הוגשה בתאריך: 15/01/2002)

לתאור מפורט, לחצו כאן.
מגישה: ועדת צוות

רותם חלילי: וועדת צוות לא תטפל בבעיות פנימיות של הצוות אלא במקרי קצה - חבר צוות לא מתאים שצריך לפטר וקבלת עובדים. הוועדה יכולה להיות גוף שאוסף אינפורמציה על הצוות.
מיכל גלבוע-אטר: לא יהיה ערעור בפני הפרלמנט.
רונית סנה: אם 20 אנשים מתנגדים להחלטה של הוועדה.
מיכל גלבוע-אטר: או שנותנים לאנשים קרדיט או שלא.
רותם חלילי: לא נראה לנו נכון שאם מנהלת בית הספר לא חושבת שחבר צוות לא מתאים הפרלמנט לא יכול להפוך את זה.
רונית סנה: להיות בית ספר דמוקרטי זה מעייף. יותר קל בבית ספר רגיל שבו חותכים וזהו. יש לנו אידיאולוגיה שאומרת שהקהילה רוצה להיות שותפה בהחלטות ולהגיד הכל על כל דבר. נגד הרעיון שתבחר וועדה ייחודית שעל ההחלטות שלה אי אפשר לערער. מציעה שתי ערכאות ערעור - ערעור בפני הוועדה ואח"כ ערעור בפני הפרלמנט. כשמישהו חושב שנעשתה שגיאה חמורה לא צריך לפטר את הוועדה אלא את ההחלטה של הוועדה. צריך לפרט יותר לגבי הוועדה. סמכות הוועדה לשכור ולפטר מורים. מה קורה אם יש להורים תלונה על מורה.
מיכל גלבוע-אטר: וועדת צוות תשמש מקום לתלונות נגד אנשי צוות.
רונית סנה: מה סמכות הוועדה? צריך להיות כתוב למעט גיוס ופיטורים. הכל יובא לאישור המנהלת.
רון יהודה: יותר ילדים בוועדה כי המורים ילמדו את הילדים. מציע מנהלת, 2 אנשי צוות, 2 הורים, 5 ילדים.
דרור צבן: מסכים עם נושא הערעור כפי שעלה ע"י רונית. טענות צריכות להגיע למנהלת ולא לוועדת צוות. וועדת צוות צריכה לשבת פעמיים בשנה ולכן אין בעייה של גודל הוועדה. המסמך מצומצם מדי. צריך להיות ???? מפורט על דרכי בחירת מורים ואת זה להביא בפני הפרלמנט. החלטות צריכות להתקבל בקונסנזוס ולא ברוב. מציעה פורום של 5 הורים ילדים ומנהלת. אין מקום לאנשי צוות בוועדה. צריך להיות פורום רחב כדי שיהיו מספיק אזניים קשובות.
שי אולמר: לוועדה יש סמכות מתוקף החוזים של המורים בבית הספר לפטר אותם ולחתום מולם. זו וועדה של דיני נפשות. מי שמראיין צריך שיהיה לו נסיון בראיונות. מציע וועדה של 7 אנשים: 1 מנהל, 3 הורים ו-3 ילדים.
מיכל גלבוע-אטר: אפשר להביא את אנשי הצוות לפי הצורך (למשל במקרה של מורה מקצועי).
שי אולמר: הוועדה לא צריכה להחליף מוסדות של בית הספר.
רותם חלילי: הוועדה לא באה להחליף מוסדות. עוד צינור שאוסף אינפורמציה. חשבנו לעשות תיבה שכ"א יוכל לשים בה. בלי סמכויות. רעש מיותר בתוך הצוות, עדיף שלא יהיו אנשי צוות. עם נספח שאפשר להזמין איש צוות במקרים מיוחדים. להשאיר את הפרלמנט כמוצא אחרון. האם חייבים לגרור מישהו לפרלמנט אם הוא לא רוצה או וועדת פרלמנט.
דרור צבן: מה זה קשור לוועדת פרלמנט.
שי אולמר: הוועדה ה זו שואבת את סמכותה מהפרלמנט.
איתי כהן: אני חושב שצריך לעשות את זה 5 הורים, 5 ילדים ו-2 אנשי צוות. לאו דווקא מיכל.

הצבעה:
1. תמרה שיפרין: 1 מנהלת, 2 אנשי צוות, 3 הורים, 2 ילדים. בעד: 1
2. רון יהודה: 1 מנהלת, 1 אנשי צוות, 3 הורים , 5 ילדים. בעד: 0
3. שי אולמר: 1 מנהלת, 3 הורים, 3 ילדים. בעד: 7
4. דרור צבן: 1 מנהלת, 5 הורים, 5 ילדים. בעד: 5
5. איתי כהן: 2 אנשי צוות, 5 ילדים, 5 הורים. בעד: 1
6. דורי חזן: 2 אנשי צוות, 5 ילדים, 2 הורים. בעד: 2
7. פשרה: 1 מנהלת, 4 הורים, 4 ילדים. בעד: 12









Graphics created by School Icons